1
ואת צעקתם שמעתי מפני נוגשיו ע' אוה"ח, והחוזה מלובלין ז"ל אמר הפשט הגם מצד מעשיהם אינם ראוים לגאולה, אבל ואת צעקתם שמעתי מפני נוגשיו, בהתדמות מעשיהם עם שכניהם הנוגשים, בנ"י הם צדיקים גמורים, ועי' בל"ע דרוש ל"ו, וירחון המגיד מרומעניע שנה ז' חו"ג. ובמגילה כ"ח, ולא ששתי בתקלת חבירי, ומפורשים היינו באם אירע לחבירי צער נצטערתי מזה כאלו הצרה הי' עלי, וז"פ בויגש (מ"ד י"ד) ויפל על צוארי בנימן ויבך, ופרש"י על ב' מקדשות בחלק בנימן, ובנימן בכה על משכן שילה בחלק יוסף, וק' למה לא בכה כל אחד על חלקו, ורק דכל אחד הי' קשור בחבירו, וצער של חבירו הי' כמו שלו, וכן הפי' כאן דהצעקה מהשוטרים אשר נכמרו רחמיהם על אחיהם הי' כמו שהם בעצמם סבלו היסורים: