ועשית מזבח ערמב"ן שהק' מה שאיחר לכאן פ' מזבח הזהב ולא בשאר כלים בפ' תרומה, ועאוה"ח, ובנח"ק כ' לרמז הדין דמזבח הפנימי אם נעקר ממקומו אינו מעכב ויתנו הקטרת במחתה, וע"ס קרבן חגיגה, ובס' הלק"ט ח"ב סי' י"ד תי' לרמז שאין מחנכין מזבח הזהב אלא בקטרת סמים, לכך בחינוך הזכיר מזבח קטרת, וגם אין מחנכין המזבח אלא בקטרת של בין ערבים ולזה אחר שהזכיר תמיד של בה"ע הזכיר מזבח קטרת, ובס' משך חכמה כ' דכל הציווים כמו הארון אם אין ארון אין מניחין לוחות, ובלא מזבח אין מקריבין עולת תמיד, ובלא בגדים אין כהן רשאי לעבוד, ובלא מנורה אין רשאי להדליק נרות, ובלא שלחן אין מניחין לחה"פ, אבל מזבח מקטר קטורת שעיקרו לכך, הלא קיי"ל דהקטורת נקטר אף אם אין מזבח, וכמ"ש רב בזבחים נ"ט. דמזבח שנעקר מקטירין קטרת במקומו, ואינו רק למצוה, ולכך כתב בתר דמשלים הדינים מכלים והבנינים המוכרחים להשראות הכבוד במשכן הקדוש, ולהורות דאין זה רק מצוה בפני עצמה, - ובזה מכוון הפסוק במ"א (ט' כ"ה) והקטיר אתו אשר לפני ה', דאין טעון מזבח רק מקומו כשר להקטיר:
ובספורני כ' שאין מזבח זהב אותו הענין שבשאר הכלים וקרבנות, והי' לכבד ה' לקבל ברצון עבודת עמו בקרבנות ולשחר פניו במנחת קטרת, וצ"ב להבין דברי', ובכל"ח קרח אות א' כ' דדעת רמב"ן דמצות המשכן נא' קודם חטא העגל אמנם לא הספיק לבנות עד שחטאו בעגל, ולפמ"ש המפו' דכפרת הקטרת עיקרה על חטא של נפש, כמ"ש איזהו דבר שהנשמה נהנה הוא ריח והוא רוחני בא לתקן פגם הדעת, וא"כ כשנצטוו ישראל על מלאכת משכן ל"ה בכללה מזבח קטרת, דכ"ז שלא נפגם הדעת בעגל הי' יכולה להיות הקטרה בכ"מ ול"ה צריך מקום מקודש להקטרת קטרת, ולכן אחר עגל נצטוו שיכפר על עגל ויהי' בהיכל מקודש יותר מעזרה להורות על יחוד ה' עש"ה:
ומצינו ענין נפלא בקטרת מה שאינו בכל המנחות ונסכים, שאין מתקדשין קדה"ג אלא בכלי שרת, וקודם הי' רק ק"ד, ובקטרת כ' תוס' שבועות י"א. ד"ה מכל, דלאחר שנכתשו במכתשת וראוין לקטרת נתקדשו בקדושת פר, ועמל"מ פ"ד הי"ב משקלים בזה, ובס' עבודת הלוים על שבועות ובכתובות י': מזבח נוטריקן מזיח מזין מחבר ומכפר, דהי' ק' להו על מזבח הזהב של"ה בו זבח רק הקטרה והול"ל מקטר ולא מזבח, ודרש מעלות שיש למזבח זה, שקטרת בא לרצות ולפייס ולשכך כעס וחימה וע' מקו"ב במבוא ד' רכ"ה:
אוה"ח מזבח הזהב שמשח שלמה ל"ה של עצי שטים ומצופה זהב כמו של משה, ושל שלמה הי' כולו זהב, ותמוה דמפסוקים במ"א ו' מוכח דגם של שלמה הי' עצי שטים ומצופה זהב, וכן מבואר בחגיגה כ"ו: דמזבח הוי כלי עץ העשוי לנחת וצע"ג, וע' אריכות בשו"ת מחזה אברהם או"ח כ"ח, והגהות חשק שלמה חגיגה, וקול תורה שנה ד' סי' י"ג: