ורחצו עסה"מ מ"ע כ"ד שהביא קרא דכאן ובזבחים י"ט: מביא קרא דפקודי ורחצו ממנו משה ואהרן ובני', וער"מ פ"ג וה' מביה"מ ושו"ת ושב הכהן בקונ' שאלת הכהנים תורה, ריטב"א יומא ל'. סמ"ג מצוה קע"ה, קרית ספר מ' קי"ד וזה"ר לתשב"ץ מ"ע מ"ח ובהגהות הגר"ח העללער שליט"א, וברמב"ן כ' טעם הקידוש לפי שידים עסקניות הם כו' וע' ס' יכהן פאר זבחים כ': דלזה משום כבודו של מ"ר ל"ה הציווי עלי' משא"כ בעשי' הוא בעצמו עשה כן וע' א"ע צו, וגם הקידוש ביד שמאל דאינו עובד בה למה צריך קידוש, ואולי משום דמ"מ מסייע גם בשמאל:
את ידיהם ואת רגליהם, רש"י בב"א, ובשפ"ח את בא לרבות, ובגו"א ואוה"ח דאל"כ אין לרחוץ ידים תחלה ואח"כ רגלים דמעלין בקדש ולא מורידין, וכוונתו כיון דצריך כסדרן צריך ידים תחלה אך דא"א דמעלין כו' ע"ז צריך בב"א, וצ"ע איך נוכל מסברא לעבור על פשוטו דלמא המעלה יותר יקדש תחלה, וגם בטהרת מצורע כ' בוהן ידו הימנית ובהן רגלו הימנית וקיי"ל דצריך כסדרן, וע' ר"מ פ"ד ה"ב ממחוסרי כפרה, וע"כ דבב"א הוי כסדרן וכיון דמסברא דמעלין כו' אמרי' דיעשה בב"א דעכ"פ לא ידעי' הורדה, ועכל"ח, אך בעיקר דברים דאת לרבות ק' הא בב"ק ס"ה: את פסקי' קרא, ובע"ז נ"ב: את הפסיק הענין, אך י"ל דהתם הול"ל לאשר הוא לו יתננה ביום אשמתו ואשמו יבוא כו', ומדכ' ואת אשמו הפסיק, וכן בע"ו הול"ל אשר אתם יורשים אותם אלהיהם ומדכ' את אלהיהם ע"כ הפסיק הענין, אבל כאן כ' ב"פ את ע"כ לרבות, אך ק' ממגילה ב': השתא דכ' את יום י"ד ואת יום ט"ו אתי את ופסיק הני בי"ד והני בט"ו, וכאן נמי כ' ב"פ את נמי לימא הפסיק, וכבר הקשה כן בשו"ת שער אפרים מ"ח וע"ל תצוה (כ"ח מ"ו), שד"ח בכללים אות א' סי' שצ"ו, ציונים לתורה כלל ל"ה, ודברי חנוך שמות ומשנת אליעזר מ"ת דף פ"ב י"ג ובפ' וארא דף מ"ז. שהבאתי בקיצור ע"ש היטב בכל המקומות שציינתי ותרוח לך בהנך ב' כללים אי בזא"ז חשוב כבב"א, וגם בב"א אי חשוב בזא"ז, וע' בס' משך חכמה עפמ"ש בספרי קרח פסקא קט"ז שאכילת קדשים כעבודה למיטען קידוש ידי', אי מה להלן קדוש ידי' ורגלי' אף כאן אמרת מקום שצריך ידי' ורגלי' כו' מקום שא"צ אלא ידי' מקדש ידיו, ולכן אמר ורחצו ממנו אהרן ובניו את ידיהם בין לקידוש לעבודה בין לקידוש לאכילה, ואת רגליהם לעבודה ולכן פסיק קרא - וע' בכורות ו'. ורבנן איידי דהי' קדושת הגוף והי' קדושת דמים פסיק להוא והדר ערבי' - ודע דדוקא אכילת קדשים במחנות כהונה בעי קדוש ידים מה"ת, אבל לא אכילת קדשים לבעלים ישראל, דזה רק מתקנות שלמה בשבת ט"ו.:
תיב"ע בנטילא, ע' במפרש ואה"י, ובחולין ק"ז., ברכות נ"א., גיטין ס"א., ב"ב נ"ח., מרדכי פ"ח ברכות סי' קצ"ד, רא"ש שם פ"ט סי' כ"ג, ר"מ ה' תפלה פ"ו ה"ב, ט"ז או"ח ד' סק"א, זה"ק מקץ קצ"ח:, וס' חסידים נ"ח. - ועל שם כלי נקרא רחיצת ידים נטילה, וע' ת"י פקודי (מ' ל"א), תי"ט ברכות פ"ח מ"ב, זבחים כ"א: וברש"י, ר"מ פ"ה הי"ד מביאת מקדש, ומ"ש רש"י חולין ק"ו: של זכוכית קרוי נטלא הק' באה"י פקודי דבמנחות כ"ח: אי' כל כלי שרת של זכוכית פסולין וי"ל דאיירי בנטלא של חול, וע"ע בס' עטרת זקנים על ס' ויעש אברהם דף י"א, מזה: