על זר ערש"י ורמב"ן, ובא"ע לא מלכים אחרים, וכ"ה בכריתות ו'. וירו' שקלים פ"ו ה"א, שאול ויהוא שנמשחו בפך לא נמשכה מלכותן, דוד ושלמה שנמשחו בקרן נמשכה מלכותן, ובקה"ע דשאול ויהוא בשמן אפרסמון, וכ"כ רד"ק ש"א (י' א'), ומ"ב (ט' א'), וער"מ פ"א הי"א מכהמ"ק, ובתוס' הרא"ש הוריות י"א: כ' ואע"ג דכ' על זר ונכרת ומלך בכלל זר, אפשר דדריש מדכ' על בשר אדם לא יסך, ודרשי' אדם ולא מלך, וכמו במגילה י"א: בקום עלינו אדם ולא מלך זה המן עכ"ל, וע' ירחון דגל התורה ח"א סי' ה' בשם הכל"ח ז"ל, דא"כ לא יהי' איסור במלך כלל אפי' שלא לצורך, וי"ל דיש איסור מעילה בשה"מ, אך עיקר מ"ש היכי דכ' אדם למעט מלך, ק' א', אדם כי יקריב מכם קרבן, ב', אדם כי יהי' בעור בשרו, ג', אדם כי ימות באהל, אטו נמעט בכל אלה מלך, וי"ל באדם כי יקריב דרשי' בסוכה ל'. למעט גזול, ובמלך ל"ש גזול בסנהד' כ': דכל האמור בפ' מלך מלך מותר בו, ואדם בנגעים י"ל דמלך שנצטרע דינו כהדיוט כמ"ש בהוריות ד"י נצטרע נדחה מדין מלך, ואדם כ"י באהל י"ל כמ"ש אין שלטון ביום המות (קהלת ח' ח') ונפסק ממנו מלכותו, ובפ' אחרי (ט"ז י"ז) וכל אדם ל"י באה"מ ל"ק דמלך יהי' מותר להיות באה"מ, ז"א דדרשי' בירו' יומא פ"ה ה"ב אפי' אותם שכ' ודמות פניהם כפני אדם ע"ש, א"כ כ"ש מלך בכלל, ועפ"ז ניחא הא דפ' בא (י"ג י"ג), ויקרא (כ"ד י"ז), וע"ע ויקרא (כ"ד כ"א) ומכה אדם יומת, ואטו בן המכה אביו המלך א"ח, וי"ל דבאמת במכה אביו יש קרא מיוחד ואין מלך בכלל, דבסנהד' פ"ד. אף מכה אביו עד דעביד חבורה, ובמלך ל"צ חבורה כיון דמוריד במלכות חייב:
ובשו"ת אבני נזר יו"ד שי"ג כ' דאין דין מעילה בשמן המשחה רק איסור נתינה וסיכה על זר מלבד, ותמה עלי' בשו"ת אמרי יושר ח"ב ז' מכריתות ה': נמעל בשה"מ, וכן שם דו', שמא מעלתי בשה"מ ע"ש, ולפלא כי באב"נ מביא גמ' זו, ומפרש דאין הכוונה למעילה ממש רק ללאו דלא יסך, אבל במנ"ח מ' ק"ח פשיט לי' דמועל וע' כל"ח כאן אות ד', ושו"ת חבלים בנעימים ח"ד פ"ה ובמסלת ישרים פכ"ד הביא ממדרש שמא ח"ו מעלתי דשמן המשחה שנ' על בשר אדם לא ייסך, ע"ש מבואר כאב"נ וע"ע בזה בירחון אהל ישרים סי' כ"א: