קח ערש"י ורמב"ן ומנ"ח מק"ג ובקונטרס סדר עבודת יה"כ מהר"י געפנער ז"ל מווארשא וביומא ג': כביכול משלך אני רוצה יותר, וע' רש"י מגילה כ"א. ויש סדר למשנה שם, ומדרש תלפיות, ויבין שמועה כלל ל"ג בלשון כביכול:
נטף ערש"י ובוישב (ל"ז כ"ה):
חלבונה רש"י פושע ישראל, כריתות ו'. וע' תדב"א פי"ג י"ד:
בד ערש"י וא"ע, יומא ל"ה. ותוס', וב"י או"ח תרמ"ו, ודברי שאול מ"ת דנ"ג:
ואציין קיצור מי"א סימני קטרת: ד' מה"ת, א', "נטף" הוא שרף הנוטף ממין אילן, וע' ערוך קטף, ב', "שחלת" הוא נרתק ממין רמש וע' ערוך צפורן, ג' "חלבנה" שרף ממין עץ וריחו קשה, ד', "לבונה" ג"כ שרף ממין עץ, כל המינים הי' כל אחד משקל ע' מנה, ה', "מור" ע"ל בפכ"ג מ"ש בזה, ו', "קציעה" לרש"י קדה ע"ל בפכ"ה, ז', "שבלת נרד" עשב מבושם וערש"י ברכות מ"ג: חלפא דימא, ח', "כרכם" מין שריחו נודף, כ"א משקלו ט"ז מנה, ט', "הקשט" מין בשמים וע' חפא"י עוקצים פ"ג מ"ה משקלו י"ב מנה, י', "קנמון" לרש"י קליפת עץ ידוע, ולרמב"ן הוא מין עצמו שריחו טוב משקלו ט' מנה, י"א, "קליפה" ג"כ מין קליפה משקלו ג' מנה, ומערבין בכל אלה עוד רובע הקב מלח סדומית, וגם קצת כיפת הירדן והוא מין עשב שגדל על שפת הירדן, ועוד מין עשב אחר שטבעו להרבות עשן הקטרת, ואינו אותו שהי' בסוד לבית אבטינוס ביומא ל"א, רק עשב שמרבה עשן, אבל של בית אבטינוס הי' שעשן יעלה כמקל, ועמל"מ פ"ב ה"ח מכל"מ, וטאו"ח קל"ג בחיסר מעלה עשן אי חייב מיתה, ועת"י יומא ל"ג. ד"ה ה"ג, ומכל סימני קטרת עי' דרישה סי' קל"ג, וביאר רחב בס' עטרת זקנים הנספת לס' ויעש אברהם להגה"ק מטשעכנוב ז"ל דף קכ"ג - ובענין מותר הקטרת ע' שבועות י': ותוס' שם חשבון בזה, ועשו"ת מהרלב"ח קי"ח אריכות גדול, ובס' יראים סי' של"ד כ' דמנין משקל הסימנים הלמ"מ, אבל מספר שס"ח מנים שהי' מפטמין לרשב"ג רק אסמכתא ומדרבנן פן יכלה מעות שבשופר, ולרבנן מותר לפטם כל מנה בפ"ע ולכתחלה גם לרבנן יש לפטם שס"ח מנים מתחלת השנה ע"ש, והוא כר"מ ועמ"ש בזה בשו"ת בית אפרים או"ח ח' באריכות, ובס' עבודת הלוים על שבועות שם, ובתפלה פטמה לחצאין כשרה, אר"י זה הכלל אם כמדתה כשרה לחצאין, וצ"ב מה חידש ר"י, וע' פי' יעב"ץ, ובירו' יומא פ"ד ה"ה חצי כל סממן וסממן ע"ש, ור"ל בדברי ת"ק י"ל לחצאין שפטם רק ה' או ו' סממנים, לזה בא לפרש מחצי משקל כל סממן אף בחלוקה יותר משליש ורביע, ער"מ פ"ב ה"ט מכלי המקדש, וע' רדב"ז ח"ד סי' ה' ובס' נפ"ח סי' א' ושורש חצה אין ענינו שמחלק רק לשני חלקים, דמצינו ויחץ שלשה ראשים, (שופטים ט' מ"ג) ותחץ לארבע רוחות (דניאל י"א ד'), ובוישלח (ל"ג א') ויחץ את הילדים, וש"ב (י"ט מ"א) חצי עם ישראל, שהכוונה חלוקה חלקית וז"ש ר"י אם כמדתה מכל סממן סממן כשרה בכל חלוקה אפשרית, ועמ"ש בזה בענין חצי שיעור שאסור אי גם משהו אסור, בפ' בא דף צ"ז, ותרומה דף רע"ט ע"ש הרבה מזה:
וברמב"ן כ' דחוץ הסמים המפורשים בתורה אין קפידא רק שיהי' יפים, וחז"ל בחרו באלו, ויהי' נפק"מ בענין הלאו דעשיית קטרת, דלר"מ אינו חייב רק בי"א סימנים הללו, ולרמב"ן חייב גם באחרים, ועמל"מ פ"ב ה"ג מכל"מ ומנ"ח מק"ג בזה הרבה, וחילוק בין קטרת דכל השנה ליה"כ:
ואדמו"ר מגור שליט"א הובא בשפת אמת כריתות ו'. הקשה הא דבורית ברשינה תשעה קבין יין קפריסין סאין תלתא קבין תלתא, למה מעיקרא אמר ט' קבין לימא נמי סאה וג' קבין, או לימא הכא כ"א קבין, ואפשר דצריך לשקול בפ"ע ג' סאין וג' קבין להיות הכרעות אלו במשקל ע"ש: