ויקח מידם ברש"י והשליכו לכור, בתנחומא ומובא ברש"י סנהד' ק"ג:, וע' אגרת בקורת לרצ"ח שכ' ולא ידענו מקום לזה בשום מדרש, וע' בזה"ק קצ"ב. שאם נתן הזהב ע"ג קרקע ל"ה מצליח מעשה שטן ורק ע"י שנטל מידם, וע' תהלים (קל"ה ט"ו) עצבי הגוים כו"ז מעשה ידי אדם, ובלקוטי אורות שם, וברכת השיר של הגש"פ מ"ש ויצר אלקים את האדם עפר מן האדמה להבדיל אלף הבדלות, שמעשה ידי זרים לא יצלח על פני האדמה, ובסנהד' פ"ג. אלמלי ו' דהעלוך נתחייבו כליי' כו' שאוו לאלהות הרבה, ע' בע"י ווילנא בחדושי גאונים דבר נכון, שו"ת שאילת יעב"ץ ח"ב קל"ג, ושו"ת ברית אברהם בהקדמה, ועל הקו' מנחמיה (ט' י"ח) דכ' העלך בלא ו' עמ"ש בתורת משה, ודברי שאול מ"ת נ"ד: ואמ"כ:
ובילקוט העגל הי' מחצה כלפי ראשו שור וכלפי זנב חמור, ידוע שלא כפרו בה', אלא שטעו ואמרו שמרוב רוממותו עזב את הארץ ומסר השגחתו לגרמי שמים, ועשו תבנית שור לעורר מזל שור להריק להם שפע, כי לדעתם הי' מושל על הארץ תחתיה, וזאת הבינו ראשי העם אשר עוד לא נפלו למעמקי הסכלות, לומר לעץ אבי אתה ולהאמין שעגל הוציאם ממצרים, אבל המון עם האמינו באמת שעגל אלוה, וזאת המליצה כלפי ראשו הי' שור, כי שור יש לו שכל מעט וידע שור קונהו כי לא האבוס הוא הנותן לו מספוא רק אמצעי, ורק שבו יתנו בעלי' מאכלו, וחמור אין מבין זה, הוא רואה שיש מאכל באבוס, ויחשוב כי האבוס בעצמו יתן מאכלי' ואת בעלי' לא יכיר וז"פ עגל מחצה כלפי זנבו חמור, היינו המון עם היו כחמור שידע רק האבוס:
Loading...
Exodus 32:4
1
Loading...