הראני בשו"ת רדב"ז ח"ה אלף תרט"ו, מה זה שבקש מ"ר להשיג כשאמר הראני, הענין בקיצור כי משה הי' שומע הקול יוצא מפי הכבוד העליון אל פי המתורגמן, והמתורגמן הי' מפרש לו הקול והיתה שאלתו שלא יוצרך למתורגמן וזה ל"ה נמנע אל מדרגות מ"ר, והי' התשובה לא תוכל לראות את פני כי לא יראני אדם וחי, כלו' לא ישיג אדם למדרגה זו וישאר בחיים כי מיד כשהשיגו תדבק נפשו שם ולא תפרד כי עזה כמות אהבה לו וישראל הי' צריכים למשה עכ"ל:
ובענין הפרשה נ"ל וקצת ראיתי, דדרך אדם כשבא לפני' עני בפעם הראשון מתעורר רחמנות אצלו ואם הנדכה הי' מקודם איש אמוד ונתדלדל אז יעזור לו ביתר שאת, אבל כשבא פעם ב' וג' אז יהי' תמיכתו מעטה וצנימה, וכמו ששמעתי בשם תרה"צ ר' וואלף מסטריקוב ז"ל בדרך הלצה, עני חשוב כמת, אימתי העני הוא "חשוב" אם הוא "כמת", שמת רק פעם א' ולא יותר, כן אם העני בא פעם א' הוא חשוב, ולא בפעמים רבות, והשאלה למה כן הא כ' נתן תתן אפי' מאה פעמים, ותי' פשוט שע"פ רוב אינו עושה למצוה, רק כשרואה עני רעב אינו יכול לראות בצערו וכדי לרפאות מחלת לבו נותן לו, ובזה שקטה רוחו ויצא ידי חובתו, ואחר פעם ראשון כיון דדש דש ושוב אין לבו כואב עלי', נמצא עיקר כוונתו לעצמו שא"י לראות דוחק חבירו, ומשה נתקשה במה שה' נקרא רחום וחנון, מה רבותא הלא גם בו"ד מרחם על חבירו, וא' מג' מדות מה שישראל הם רחמנים, וזה ששאל הראני נא את כבודך, והשיב לו ה' הבדל רחמנות אדם ע"פ רוב על עצמו ואחר פעם א' נתקרר מעט מעט, וגם לא שייך רק אם העני בא אצלו אבל לא יבקש עניים שירחם עליהם אבל ה' רחמנותו רק להטיב בני אדם, ואף אחר פעם האלף בלי גבול, וז"ש אני אעביר כל טובי לפניך ותשקלם בפלס ותראה החילוק, וז"פ וחנותי את אשר אחון, אינני חנון עצמי רק את אשר אחון, וכן ורחמתי את אשר ארחם "אותו", ור"ר בונם ז"ל אמר מ"ש בראה (ט"ו י') נתן תתן אפי' מאה פעמים ערש"י וחז"ל, דפעם הא' אינו נותן מצד מצוה רק מצד רחמנות, ובפעם ב' ואילך נותן מצד מצוה, והוא כנ"ל:
Loading...
Exodus 33:18
1
Loading...