לחם לא אכל עמהרש"א ב"מ פ"ו: שו"ת שבות יעקב ח"א צ"ו ודברי שאול מ"ת דנ"ג: ובלק"ש הביא ילקוט מנין הי' משה יודע אימתי יום ואימתי לילה לילך, כשהי' רואה אותן ששוחקין מן להוריד לישראל הי' יודע שיום, כשהי' יורד להם הי' יודע שלילה כו', וק' דלמא באמת לא ידע משה רק דתורה גילתה לנו שמשה הי' עם ה' מ' יום ומ' לילה וגם הלשון "לילך" ק' הלא הי' ברקיע מ' יום ולילות רצופים, וי"ל דכך פריך לכתוב מ' יום לחוד, וממילא הייתי אומר דגם לילות במשמע דאל"כ ק' מנין הי' יודע משה אימתי יום ואימתי לילה לילך ולירד אל הארץ בכל לילה, וע"ז משני דידע ממן כו', ואז הייתי אומר דירד בלילה ולכן כ' מ' לילה. - וע"ע שם בילקוט בשעה שהי' מלמדו מקרא ידע שיום, ובשעה שמלמדו משנה יודע שלילה, ועפרד"י בראשית די"א: מ"ש בזה הרבה, וע"ע שו"ת אבני צדק יו"ד ק"ב, דבת"ת דרבים מותר לקרות בלילה מקרא, ובס' יסוד ושורש עבודה כ' דדוקא בלי פירוש אבל אם מפרשו ליכא חשש כלל, ועשו"ת לבושי מרדכי מ"ת או"ח ק"ז וקפ"ו, בילקוט החנוכי בשו"ת הרב"ז סי' מ"ח, בפמ"ג או"ח רל"ח במ"ז סק"א כ' דמותר, וע"ס ויחי יעקב או"ח ט', וע"ע בפדר"א פמ"ו ושוח"ט י"ט, וזה"ק ויקרא כ"ג, תשבע"פ בלילה שלטא וכו' ועי' לקוטי אורות על תהלים (קי"ט קמ"ח), ע"פ הש"ך פ' וירא דאמירה כנוי לתורה שבע"פ, וז"פ קדמו עיני אשמרות לשיח באמרותיך היינו תורה שבע"פ, וע"ע באלשך חקת (כ' ח'), ושו"ת כנף רננה חיו"ד בקונ' מין הכנף סי' מ"ד ובאשל אברהם או"ח רל"ח דאין קפידא על מזמורי תהלים בלילה דהוי כלימוד משניות שזמנה בתחילת הלילה, ואולי אין קפידא כשאומרים בעשרה, ועיקר הקפידה על לימוד המקרא ע"ש: