וימהר ע' סנהד' קי"א ומדר', וא"ע, ורב"ח, נתיירא של"י חמשים ועמש"ל בזה, וק' דאי' במד' משל לגחלת אם ישליכנה ישרף אבל אם יחלקנה לכמה ניצוצית א"י להזיק, ולמה לא נתן לומר ועל חמשים, ובנח"ק כ' דבשבת קכ"ו: מפנין ד' וה' קופות ופריך השתא ה' ד' מבעי' ומסיק ד' וה' כדאמרי אינשי ואפי' טובא, אבל כששילש ג' ד' ה' הוא דוקא מדשילש קפיד, ונתיירא משה שמא יאמר חמשים דאז יהי' דוקא, אבל עתה לא דוקא ואפי' טובא:
ועוד הק' בא"ע הא כבר שמע בסיני על רבעים לשונאי ולא יותר ע"ש, ועו"ק אמאי לא מיהר בשלישי שלא יאמר עד רבעים, ובח"ס כ' דבסיני שמע עושה חסד לאלפים ולמדו דמדה טובה מרובה ת"ק פעמים מפרעניות, אך רק לאוהבי' אבל ליראי' רק לאלף דור (ערש"י ואתחנן ז' ט' וסוטה ל"א), א"כ טובתם של עובדי מיראה אינה מרובה רק ר"נ פעמים, ומשה לא ידע עדיין שנתרצה ה' למחול, ויהי' כקודם חטא עגל, וסבר שיאמר עתה רק נוצר חסד לאלף, אך כששמע לאלפים ועדיין חשש נהי דמדה טובה לא נשתנה, אבל מדת פרעניות יהי' כפולה, ולא יהי' מדה טובה רק ר"נ פעמים, ויאמר פקד עון על ח' דורות ע"כ מיהר להשתחות אחר רבעים. ובריח דודאים לזקיני ז"ל בהלל דמ"ה:, כ' דנותן מתנה כ"ז שלא נגמרה הנתינה אין מהדרך להודות רק בסוף, כמ"ש (ויצא כ"ט ל"ה) הפעם אודה ותעמד מלדת, וא"כ איך נודה על הטוב מה' שלא יופסק, אך ניחא דבשלמא בבו"ד דסופו שיפסק מליתן שייך שימתין עד שיפסיק ויודה לו, ואין מדרך להודות באמצע, וכן בי"ג מדות וימהר ויקד וכו' דשמע על שלשים ורבעים מיהר להשתחות של"י עוד, אבל טובות ה' אין לו הפסק ועד מתי נמתין ושפיר נוכל להודות, וז"ש הודו לה' כ"ט, וא"ת איך נודה הא יחשב כממאס בטובותי', לז"א כל"ח וא"כ אימתי נודה וכנ"ל: