והנשאם רש"י חסר כו' וכ"ה בנשא (ז' ג') ועחת"ס גיטין ל"ה, דק' על רש"י הא טובא יהבי אבני שהם ומלואים דשווין יותר מנדבת ישראל, וע' יומא ע"ה. דעם המן מצאו האבנים וא"כ לא הביאו כלום, וי"ל כי כן הוא שהנשיאים לא התנדבו כלום, כי אמרו יתנדבו העם ומה שיחסר אנחנו נותנים, ולבסוף שהי' די ולא חסר רק חשן ואפד, ול"ה לנשיאים אבנים הללו ונזדמן להם במן כ"א אבנו של שבטו, נמצא לא נתנו משלהם רק מה שחסר להם איזה גרגרים מן מקום האבן, ונחסר להם מאכילת יום ההוא משהו ונחשב כנדבת המשכן:
ובתיב"ע נשיאם עננים דהביאו מג"ע, ומפו' הק' על השמן למאור איך הי' כשר הא בעינן שמן זית דוקא, איך ממנחות סט. בחטים שירדו בעבים מבואר דאע"ג דבמנחות בעי חטים מ"מ כשרים גם חטים משמים, וכן י"ל בשמן זית. והובא בשם החי' הרי"מ ז"ל על הט"ז או"ח תר"ע דתי' קו' ב"י דהנם הי' בלילה הראשונה ג"כ ע"פ הזהר דאין ברכה חל על ריקן, וק' הא בחנוכה הי' נס ולא ברכה ונס יוכל להיות יש מאין, ואמר הוא ז"ל דאם הי' ע"י נס ל"ה שמן זית ופסול וע"כ דבחנוכה הי' ברכה ועי' בכל"ח שהאריך בזה, ובעיקר הדברים הובא זה בקו"ד חו"ז סי' נ"ה בשם זקיני הגאון מלאסק ז"ל, מ"ש שם בתו"ט סי' ל"ט בשם אחד מהרבנים, והוא, מהגה"צ אב"ד דפה פאביאניץ שליט"א בהעלם שמו והארכתי בזה בפרד"י לך דף צ'. וישב דרס"ח, ובפ' וארא דנ"א., בשלח קכ"א:, ותרומה דף רע"ו: ע"ש היטב ותמצא הרבה חדשות וע' שבת ק"נ: בחסיד שנעשה לו נס ועלתה לו צלף וממנו הי' פרנסתו, וק' הא א"נ ממ"נ' ועשו"ת אמרי דוד סי' מ"ט שהק' דהא הוי ערלה ג' שנים, וי"ל כשבת ל"ג: ברשב"י שעלתה חרובא ואכלו משום דע"פ הדיבור שאני כחולין ה', ועוד דלא עביד רחמנא ניסא לשקרא ברכות נ"ח. -
ובפ' וארא הבאתי ר"ח חגיגיה י"ד. דכל מצות התורה רק בדרך הטבע, וא"ש מ"ש בפ' וישב מדוע לא בראו פרה אדומה בס' יצירה, גם אי יכול לפדות בשה שבראו בס"י, ולר"ח א"ש, וכן בספקו של חמ"ח באה"ע סי' א' סק"ח בנתעברה באמבטי אי מקיים פו"ר ע"ש, וזה"ט באכילת איסור שלכ"א, וגם בשבת בהוציא כלאחר יד דפטור, הכל מטעם זה דתורה לא ניתנה רק בדרך הטבע, וגם במ"ע מצינו בבכורות מ"ה: באיטר רגל שפסול בעבודה, ופרש"י דכ' לעמוד לשרת בעינן שיעמוד כדרך שבנ"א עומדין ויש לפשוט ספיקות המל"מ בפ"ה מיסוה"ת אי למדים מ"ע מל"ת בשלא כד"א ע"ש, והרי גם במ"ע מצינו דבעינן כדה"ט כנ"ל, וכן כתב לי הרה"ג בעהמח"ס ערך חיים שליט"א מקראקא, וא"ש קו' המפו' בפך שמצאו בחנוכה הלא בלא"ה נטמא השמן כששפכו למנורה, עפמ"ש בס' ברכת שמואל בדרוש לחנוכה בשם הש"ך עה"ת, ששמן המשחה הי' מן השמן שירד ליעקב בהר המוריה מן השמים, וזה משחז"ל בחולין צ"א. ששכח פכין קטנים וזה הי' ג"כ הפך שמצאו החשמונאים שהי' חתום בחותמו של כ"ג, וע' בקב הישר פצ"ו, ולפ"ד הר"ח כיון שהשמן היה נסיי אינו מק"ט, - אך יקשה מ"ש בשבת כ"א: של"ה בו רק להדליק יום א' הלא שמן המשחה הי' בו הין שהוא י"ב לוגין, בכריתות ה'. ואי' שם ובהוריות, שנעשה בו כמה נסים, של"ה בו אפי' למשוח העקרין ונמשח ממנו המשכן וכליו ומלכים וכהנים ועדיין כולו קיים, ולפ"מ ששיעורו חצי לוג שמן ללילי טבת, א"כ לז' קנים היה די ג' וחצי לוג, א"כ הי' בו להדליק יותר מג' לילות, ורק י"ל עפ"מ שהק' שם בפנ"י מנין הי"ל שמן למנחות, וי"ל חדא מתורצת בחברתה, שמה שנשתייר ביום א' מהמשיחה הוצרך למנחות שקודם למנורה של יום ב', והי' צריך ו' לוגין לב' התמידין לכל א' רביעית ההין, ומה שנשאר הי' צריך ג"כ לחביתין ושפיר למנורה ל"ה רק ליום א'. אך כ"ז לשי' שהטבת נרות אינם הדלקה (ער"מ פ"ג הי"ב מתמידין, ופ"ט ה"ז מביהמ"ק) אבל להרמב"ם שהטבת נרות היינו הדלקתן, א"כ הרי הדלקת המנורה ביום ב' קודם למנחות וצ"ע. - ומ"ש שם ראי' מאילו של ילחק שנולד ביה"ש ול"ה ע"י לידה, ראיתי שז"א דל"ה דרך נס, רק בדרך הטבע כמו כל הבריאים שנבראו' ובסו"פ א"ט שור שהקריב אדה"ר קרניו קודמין לפרסותיו ובאדר"נ ספ"א פר של נח קרנותי' קדמו לפרסותי וזה לא יצא מדה"ט כי הבריאה הי' מוכרח להיות כן: -
ובבעה"ט כאן שגם הכבשים לתמידין וחטים ללה"פ ועצים למערכה הביאו ובכתוב מפורש רק מה שצריך לצורך בנין, וי"ל שגם לתיב"ע הביאו כבשים, אך י"ל שכבשים וחטים הביאו מאיזו מקום כמו חטים שירדו בעבים במנחות ס"ט: שפרש"י שבלעו ספינה מלאה חטים, וזה ל"ח מעשה נסים כיון דבריאתן הם כדה"ט רק הבאתן בנס, אזלי' בתר עיקר הקרבן ול"ק לר"ח הנ"ל ממנחות שם אי למנחות אמאי לא, ועיקר איבעי' רק משום דכ' ממושבותיכם ולא קאמר אפי' למנחות הי' איבעי' משום מ"נ, דשם ל"ש למיבעי' משום מ"נ כמ"ש, אבל כבשים שעיקר בריאתן במ"נ ע"י ס"י, י"ל דאין להביאם לקרבן משום מ"נ, וכ"ז לרש"י אבל לתוס' שם דחטים ירדו מן השמים בנס, ואפ"ה אמרו שכשרים למנחות ואיבעי' רק משום ממושבותיכם י"ל דיפלוג על ר"ח הנ"ל, וי"ל דר"ח כרש"י. - ויל"ע כיון שעבים זורקים אותם לארץ איך משכחת שישארו בחיים, ואת"ל שישארו בחיים כמו שלו מ"מ איך ראוין להקרבה ול"ח לריסוק אברים, ושלו שאינו שהוא מן השמים ואיכא גם מ"ד דל"ב שחיטה משא"כ בכבשים ולקרבן צ"ע, - וע"ע בטו"א חגיגה ט"ו שהק' ביבמות ד"י. דלא תנו אמו דבאחות דאיסורא לא קמיירי, הלא משכחת בהתירא בנתעברה מחמי' באמבטי דהוי אחי בעלה מאביה ונפלה ליבום ע"ש, ולר"ח א"ש דכה"ג פטור לייבם דלא הוליד כדרך הטבע - וגם הק' לרד"ק מלכים דדבר הבא ע"י נס הוי הפקר ופטור מתו"מ וכאן כ' מאתכם, איך יצאו ע"י נס עננים וי"ל דרק בזמן שנוהג בטבעו אין להדיוט בנס קנין, אבל במדבר שהנהגה הי' בנס יש לנס קנין - עי"ל דרק בנידן רד"ק דכל הווית הדבר הי' בנס, אבל לא אם הווה בטבע רק הבאתי ממקום למקום בנס יש זכיה וע"ס מקרא מפורש:
ובס' החיים להג' מהרש"ק ז"ל או"ח תר"ע הק' על הט"ז דאדרבא הי' להקב"ה להגדיל הנס ולברוא יש מאין, ותי' דצ"ל מן המותר בפיך, ואסור להנות ממעשה נסים, ולכן נשתייר מעט וקמא קמא בטל, וראיתי בירחון המגיד ח"ב שהק' לר"י דעב"מ ל"ב, וי"ל למ"ש המפו' דאסור להנות ממ"נ רק מדרבנן, וע' ביעיר אוזן לאזולאי מערכת מ' ובתוס' חולין צ"ט: ד"ה שאני שכ' דבדרבנן מודה ר"י דמב"מ בטל - עי"ל למרדכי הובא ברמ"א יו"ד ק"ב בדשיל"מ בנולד בתערובות בטל, ור"ן נדרים נ"ב. כ' דדשיל"מ ל"ב מצד מב"מ ע"ש, א"כ י"ל דגם מב"מ לר"י אם נולד בתערובות בטל וא"ש, וע' לב אריה חולין ק"ח:
Loading...
Exodus 35:27
1
Loading...