בבקר בבקר הובא מהראנ"ח ז"ל דחוזר על עושי המלאכה, ושכר מלאכה הי' שוה הרבה, ולא רצו להכניס דפלוג' אי אומן קונה בשבח כלי, ואי אין קונה אין להם חלק בגוף המשכן לכן הביאו ג"כ נדבות, ומפני שמנאו הפועלים שלא יבטלו ממלאכתם, אפי' בעת הבאת הנדבה, וזמן פעולת שכיר מנץ החמה עד צאה"כ, וע' ב"מ פ"ג: תד"ה פועל, והי' צריך להקדים בקר הרבה, חדא קודם מנהג הפועלים דעלמא, וקודם זמן פועלים במלאכת קדש, דמקדמי עוד יותר כמ"ש תוס' שם ואמר בבקר בבקר, וע"ס הנותן אמרי שפר:
עוד ראיתי, דהנה אותם שחטאו בעגל נהרגו ע"י שבט לוי, ואותם שחטאו שלא מיחו, עליהם כ' בירמי' (ל"ב ל"ד) וביום פקדי ופקדתי, ובמנחות מ"א. על מ"ע נענש רק בעידן רותחא, וז"ש וביום פקדי שיהי' עידן רותחא, ופקדתי גם על עשה הוכיח תוכיח, ונדבות הי' לכפר על עגל ואין מענשים רק בעידן רותחא, ובבקר כששמש יוצאת ומלכי מזרח ומערב משתחוים ה' כועס, והוי עידן רותחא לכן אז הביאו הנדבות, וע' יומא ל"ג: דהיכי דכ' ב"פ בבקר משמע להקדים, וע' ד"ח פ' וירא. והרה"ג מפלונסק וכעת בווארשא שליט"א כתב לי ע"ד שיסופר בשם הקד"ל ז"ל במצות אתרוג כל הלילה צפה לאור היום שיוכל לקיים מצות ד' מינים, כן בצדקה ונדבות למשכן קיוו לבקר לבקר להביא, וכנאמר מרבים להביא, ונודע מהאר"י ז"ל הובא בס' כסא רחמים בענין צדקה בלילה, - ובשמו"ר פקודי פנ"א א"ר יוחנן לשני בקרים הביאו והותר וכו', היתה דים, פתח בוהותר וסיים בדים ונכון למ"ש האוה"ח ז"ל (ל"ו ז') והובא כמה פעמים בשפ"א, וי"ל דזה ענין הברכה, וא"ש במד"ר שם היו מתברכים כו', וע"ש במת"כ, ובשבת ק"ב: אין עניות במקום עשירות וברש"י, וי"ל דזאת כוונת הפסוק דבכל ענין הצטרכות למלאכת הקודש הכינו או דים או עוד מותר, שלא יצטרכו לחזור ולבשל סממנים ולצבוע מעט כדברי הש"ס שם: