ככר ערש"י כפול הי', בבכורות ה', מיחזקאל (מ"ה י"ב), ובתוס' מגילה ט"ז, ד"ה ודחי עשרה אלפי ככרי כספא, שמעתי י' אלפי ככר כסף עולין חלי שקל לכל א' מישראל שהי' ת"ר אלף ואמר שיתן כל פדיונם, וצ"ב פירושו, ובהגהות הב"ח כ' ככר ס' מנה (ושל קדש ק"כ) ומגה כ"ה סלעים (ונתן י' אלפים ככר על חול שהם ה' אלפים של קדש, ומחה"ש בעד ת"ר אלף עולה ק' ככר של קדש) וימי שנותינו ע' שנה, ומבן כ' למעלה נתנו כופר והמן נתן בעד נ' שנה בעד ת"ר אלף:
ובשו"ת שער אפרים מ"ה כ' לפמ"ש בחזקוני שכל ישראל לא נתנו שקליהם אלא מבן כ' עד בן ע', וא"כ לאוש א' כל ימי חייב הגיע נ' חצי שקל שהם כ"ה שקלים, ולס' אנשים ס' מנים שהם ככר, ולס' אלף אנשים אלף ככרים, ולס"ר מגיע י' אלפים ככר, ולענ"ד שטעו המדפיסים במה שהי' כ' לפניהם עולה ח"ש, וסברו שר"ת חצי שקל ובאמת הוא חמשים שקלים, וע"ד מ"ש בבחיי וז"ל ומעתה כיון דחצי שקל לכל א' עולה לס"ר מאת ככר, ואם הי' נותנים כל א' כפר שלם כי' עולה ר' ככרים, והמן הי' רוצה ליתן עבור ערכם והאומר ערכו עלי מבן כ' נותן נ' שקלים עכ"ל, וא"ש כי לס"ר מגיע לכל א' כשנותן חצי שקל ק' ככר, ושקל שלם ר' ככרים, ונ' שקלים עולה י' אלפים ככרים, ולכך נתן המן י' אלפים ככרים כדי ליתן כל הערך של ישראל דמי תמורת נפשם, וזה שדקדקו תוס' כל פדיונם ר"ל דמי ערכם, וכ"כ בחו"ת אסתר ג' אות ב"ב שט"ס וצ"ל חמשים שקלים:
וזקיני ז"ל באור דוד על מג"א (ו' ו"א) כ' דככר של קדש כפול, ואם הי' במשכן ק' ככר הי', של חול ר', ושיעור תרומה א' מנ', וכיון שר' ככר של חול הוי ממחצית השקלים א"כ כל פדיונם נ' פעמים עולה י' אלפים ככר, וז"ש תוס' כל פדיונם ולא תרומה שהוא ב' ממאה, ובפנ"י כ' ע"פ מד' ח"א פדיון אדם ככר כו', רי"א ממוצא ש"ר כו', רי"א משור נגח בעבד שלשים, והמן שרצה להשמיד כל היהודים רצה לשלם דמי עבד כמאמר אסתר אלו לעבדים ושפחות נמכרנו, וכיון שמחה"ש עולה ק' ככר ושל קדש כפול הוי ר', ול' שקלים לכל א' דהיינו ס' פעמים ר' ככר הרי י"ב אלף ככר, ובימי יחזקאל הוסיפו שתית ויחזקאל מקמי הכי הוי, א"כ י' אלפים דהמן הם י"ב אלף דבימי משה וז"ש תוס' שנתן כל דמי פדיונם פדיון עבד, וכ"כ ברוקח ה' פורים, ובנחלת יעקב על מס' סופרים פכ"ה ה"ד כ' ג"כ באופן זה ע"ש היטב, ובס' החיים ח"ג פ"ז בזה:
וברביד הזהב פ' תשא הביא תוס' סוטה ה'. ד"ה אדם שיש בו רביעית דם הוא דם הצליל שממנו משתית הלב אין בו רק משקל כ"ה סלעים שהם רביעית הלוג ע"ש, (וע"ש בגה"ש לרע"א מ"ש בזה, ובס' טל תורה הביא ב"י יו"ד שכ"ד דמשקל מ"ג בצים הוא פ"ו סלעים, א"כ רביעית הלוג שהוא ביצה ומחצה רק ג' סלעים וצ"ע), וזה מחה"ש שהוא תרומה מדם הנפש, וע"ע במס' תרומות פ"י מ"ח כל גרב שמחזיק סאתים אם יש בציר טמא משקל י' זוז ביהודה שהם חמש סלעים בגליל דג טמא צירו אסור, ופי' בירו' שבטל בתתק"ס, דסאה כ"ד לוג ולוג ב' ליטרא וליטרא ק' זוז נמצא סאתים צ"ו מאות זוז, וי' זוז הוא חלק תתק"ס מצ"ו מאות ע"ש בתי"ט ותפא"י, וע"ש ברה"ז באריכות וס' כרם הצבי, ותמצם הדברים מכל המפו' כיון דרביעית דם חיות אדם ומשקלו כ"ה סלעים וזה כופר נפש, ותרומה א' מנ', והר"מ שקלים פ"א מ"ו כ' דשקל הנזכר בתורה הוא מה שקורין בלשון המשנה סלע, ובת"א מחה"ש פלגא דסלעא, וא"כ מחה"ש חלק א' מנ' של כ"ה סלעים שהם משקל רביעית דם הנפש וזה תרומה לה' כופר נפשו "בשקל הקדש" שהוא שקל הכ' בתורה שהוא סלע ולא שקל דרבנן שהוא חציו של שקל קדש, ובזה יבואר ג"כ תוס' מגילה דפדיון כל א' עולה כ"ה סלעים יעלה בעד ס"ר י' אלפים ככר כסף, דכ"ה סלעים הם מנה, א"כ בעד כ"א מישראל מנה וככר ס' מנה, א"כ ככר א' פדיון על ס' נפשות, ואלף ככרים פדיון ס' אלפים, וי' אלפים פדיון ס"ד וז"ש תוס' כל פדיונם נגד רביעית דם, וע"ע ס' ארץ החיים תהלים (צ' ד'), - ושיעור מקוה מ' סאה תתק"ס לוגין שיעור ביטול בריה, ירו' תרומות פ"ו ה"ה, וד' מיני דמים הם, כריתות כ"ב., א"כ כל דם אדם לוג, וגם ביטול בס', ומצינו שיעור חכמים ט"ז, בתרומות פ"י מ"ח, וט"ז פעמים ס' הוא תתק"ס, וע' חת"ס יו"ד ר"ט בענין שיעור מקוה:
ובתרגום שני כ' אנא יהיב לך מאה זוזי וכו' ויהי מתיהב "על ידוי דעבדי מטבע", וזה מתאים לחשבון הנ"ל, אך צ"ב על ידוי כו', וי"ל דלכאו"ק למה לא נתן גם בעד לוים כ"ב אלף, בשלמא אי הי' נותנים לחשבון מחה"ש של בנ"י ל"ק דלוים לא נתנו שקלים, אך למספר נפשם של בנ"י ק' דהי' לו לתת עוד כ"ב אלף, ועו"ק דנם על בנ"י חסר ג' אלפים שהיו יותר מת"ר אלף, בשלמא על ה' מאות י"ל כמ"ש בבכורות ה'. פרטא רבא קחשיב זוטא לא, אך אל אלפים ק' וחסר בס"ה כ"ה אלפים ביחד עם הלוים, וי"ל דבבכורות נ'. דינר זהב כ"ה דינרי כסף, והק' תוס' הלא זהב חשוב רק י"ב פעמים מכסף, ותי' שהי' משקלו של דינר זהב כפלים משל כסף ולכך הי' שוה כ"ד דינרי כסף, ומה שהי' מזדבן בכ"ה, משום שהי' צריכין ליתן לבעלי מטבעות חלק א' מכ"ד חלקים, כי מי שיש לו כסף כשיעור כ"ה דינרי כסף ונותן לעשות מטבעות מחזירין לו רק כ"ד, ודינר א' שכר התכת מטבע, והמן ביקש לעקור הכל ונתן גם פדיון לוים, כ"ב אלף ועודף ג' אלפים, ואמר אשקול ע"י עושי המלאכה ותרגום עובדי מטבע, וי' אלפים יהי' אח"כ במטבעות, ואז להוסיף משלו חלק א' מכ"ד בעד שכר עבודה, נמצא בת"ר אלף יש כ"ד פעמים כ"ה אלף וא"כ חסר כ"ה אלף העודפים, וכיון שרצה ליתן י' אלפים ככר ע"י עושי המלאכה צריך להוסיף א' מכ"ד וא"ש, וע"ע בזה באיי הים על מגילה, ושו"ת בנין ציון סי' קמ"ד ומהאריכות לא העתקתי, וע"ע ברש"י בפסוק כ"ו החשבון, - וע"ע בראנ"ח תצא, וברית שלום תשא, ושו"ת מאיר נתיבים ח"ב פ' תשא, ברכת שמואל תרומה, שו"ת מקום שמואל סי' ס"ב, ופמ"א ח"ג סי' ל':
ובסוטה ל"ז. אין לך כנ מצוה שלא נכרתו מ"ח בריתות של ת"ר אלף וג' אלפים וה' מאות ונ', ובס' עיון יעקב הביא רש"י כמנין שהי' בסיני, וכ"נ בפ' פקודי (ל"ח כ"ו) ופ' במדבר, אך ק' כיון דבכריתות ברית זו הי' במעמד כל ישראל אף הלוים, והם לא התפקדו והי' כ"ב אלף נמצאו נכרתו עוד כ"ב אלף בריתות, וי"ל דבנ"י כשחטאו בעגל הוצרכו לכריתות ברית, משא"כ שבט לוי לא הוצרכו לערבות שלא חטאו בעגל, ולפ"ז י"ל דה"ט דכ' רק י"א בריתות נגד י"א שבטים ואין אנו צריכים למ"ש רש"י בשם ר"מ הדרשן. - והרב מפלונסק וכעת בווארשא שליט"א כתב לי על הא דאי' שם במגילה י"ג: לפיכך הקדים שקליהם לשקליו, וק' הא הגזירה לא יצאה מכח השקלים ששקל המן, וכנא' לו הכסף נתן לך, וכדסיים בגמ' שם משל לבעל התל כו', וי"ל ע"ד ששלח מרדכי לאסתר ואת פרשת הכסף אשר אמר המן לשקול כו', לכאו' למה הודיע לה זאת ומה נפק"מ בזה כיון שלא קיבל אחשורוש, וי"ל דאולי תאמר אסתר שיש עצה כעצת יאע"ה ויפצר בו ויקח (וישלח ל"ג י"א), היינו לתת מנחה להמן, לכן צוה לאמור לה שהמן לא יקח שוחד, ואדרבה הוא חפץ עוד ליתן מכיסו ממון, וזה"פ הגמ' דע"י שרצה המן לשקול, וא"כ הי' הצרה גדולה מאוד שלא הי' עצה הנ"ל לכך הקדים שקליהם לשקליו, וע' כתב סופר על אסתר דקמ"ו: