וירקעו וגו' וקיצץ ע' בספורני מ"ש בל' רבים ול"י, והרה"ח ר' ישעי' ביעזונסקי שיחי' מראדום כתב לי, דע"ז חשיב הקרא לעשות בתוך התכלת כו' דהי' אומנת יתירה לצמצם רוחב הפתילים לתכלת במדה אחרת ולארגמן במדה אחרת וכן לתולעת שני ושש, וכ' בכל חד "בתוך" ומסיים מעשה חושב, החושב לזה הי' רק בצלאל שידע לחשוב ולצמצם בשעת הקציצה, וכ' וקוצץ בל"י, משא"כ רקיעה כולם יכלו לעשות, וערמב"ן שהי' תימה בעיניהם להיות זהב טווי ושזיר כמו שיעשו בצמר ופשתים כי לא נשמע עד היום לעשות כן ע"ש, וא"כ נצרך הי' חכם גדול לזה:
ובבעה"ט מסורה וקצץ פתילים כאן, וקצץ חנית (תהל' מ"ו י'), קצץ עבות רשעים (שם קכ"ט ד'), דבמעשה דאותו חסיד במנחות מ"ד. דטפחו לו ציציותי' על פניו וניצל מעבירה, הרי דפתילי ציצית הן כתריס ומגן וחרב וחנות בפני עבירה, וזה תורה לנו המסורה, מי שיקצוץ בפתילים מכנפי בגדי' והלך ילך בלי ציצית, ה"ז דומה כאלו קצץ חרב וחנות התריס בפני עבירה, וקצץ עבות רשעים, שעי"כ נתקו ממנו העבותות והחבלים למנעו מעבירה: