ויברך ערש"י וכ"כ בפ' שמיני (ט' כ"ג) בגרש כרמל, וראיתי כי לא די בזה שתשרה השכינה בתוך הימים המקודשים כי אם גם בימי עבודה ומעשה, וע"כ מתפללים והשיאנו כו' לחיים ולשלום שלא יופסק רק יופיע עלינו גם בעת שנלך "לחיים" חיי עבודה, וז"ש (שה"ש ז' ב') מה יפו פעמיך בנעלים, לא לבד ביה"כ שאסור בנעילת הסנדל, ורק גם בעת שילך בנעלים בימי החול, וז"פ יה"ר שתשרה שכינה במע"י בעת המעשה, ועפרד"י דף ק"כ.:
רש"י והוא א' מי"א מזמורים, וק' מה בעי רש"י כזה, ומחותני הרב הגאון האבד"ק מזגיערש שליט"א בעהמח"ס נוה שלום אמר דאי' במד' תהלים צ' י"א מזמורים שאמר משה בתכסיס של נביאה אמרן, ולמה לא נכתבו בתורה אלא אלו דברי תורה ואין מפסיקין בין ד"ת לדברי נביאים עכ"ל, והי' ק' לרש"י אם מ"ר אמר ויהי נועם כו' א"כ למה לא נכתבה זאת בתורה לכן מתרץ דהוא מן י"א מזמורים ע"ד נביאה ואין מערבין ד"ת בדברי נביאה ופח"ח, וע' ב"ב י"ד. ורש"י שבועות ט"ז: ד"ה ושיר, וב"ח או"ח רל"ט. ויד מלאכי כללי דינים סי' תקצ"ו, וע"ע בב"ר סופכ"ב ובס' ד"ח, ובמד"ר פ"כ שברכם ע"ד שאמרו לפעלא טבא יישר וכמ"ש בשבת נ"ז. א"ל יישר, ובפסחים נ"ג: ועמ"ש בגליון הש"ס שבת להגרי"פ שציין להרבה מקומות, ובשבת פ"ז., יישר כח ששברת, ויבמות קכ"ב: ובהגהות רש"ש שביעית פ"ד מ"ב הא דנוהגים לומר לכהנים אחר הדוכן יישר כחכם הא הם מצווים לברך את ישראל ואמאי יש להחזיק להם טובה, ורמז בפירות שביעית שאוכלין אותה בטובה ומחזיקים טובה לבעלים ואף שמצווים להפקיר, ובס' הדוה"ע כ' דאינם לברך במקום זה ומחזיקים להם טובה שלא הלכו לבהכ"נ אחר. - וברש"י כאן פי' תחלה יה"ר ואח"כ ויהי נועם, ובשמיני (ט' כ"ג) פירש תחלה ויהי נועם ואח"כ יה"ר עי' דברי דוד מהטו"ז וס' אומר ודברים:
והנה עשו וגו' כן עשו, ע' אוה"ח הא שכפל כי יש פרטי מצות שאינם לעיכוב אלא למצוה וכפל שעשו אפי' דברים שאינם אלא מצוה מן המובחר, ע' מג"א קמ"א סק"א, ובדבר דאפי' בדיעבד לא יצא, משום כבודו של מלך לא שרי לכתחלה, עתו"ס זבחים ט"ז. ד"ה מה נשמע מזה דגם בדאורייתא יש לכתחלה ובדיעבד, ויש בזה הרבה סתירות בתוס' במקומות שונות, עתו"ס מנחות ל"ח. ד"ה ואם דלא בעינן שינה הכ' לעכב רק בקדשים, וע' פסחים י"א. תד"ה קוצרין שיש מילי טובי בדאו' לחלק בין לכתחלה לדיעבד, וע' פסחים כ"ג. א"ה אפי' לכתחלה נמי שא"ה דאמר קרא, ויבמות נ"ט. לא ישא ואם נשא, והוי מה"ת כמ"ש תוס' כתו' ל'. ד"ה איכא, וע' קידושין ס"ז: הא לכתחלה כו', ובתוס' ס"ח: ד"ה א"ק, ור"ן נדרים י"ט. ד"ה ואלו, ובפי' נזיר מ"ב. ד"ה הכי, ב"מ נ"ז. לכתחלה לא, ותוס' תמורה י"ב. ד"ה הא, ותוס' נדה ס"ו: ד"ה כל, וצ"ע בתוס' גיטין ג': ד"ה וכי שכ' דמדאו' אין לחלק בין לכתחלה ודיעבד וכ"כ בקידושין מ"ג: ד"ה וכל, וע"ש נ"ה. ד"ה אין, ותוס' ערכין י"א. ד"ה מנין, בסוטה י"ט: בדיעבד לא פתח קרא, תמורה ל"ב: מדרבנן וכו', תוס' פסחים קט"ו. ד"ה א"א דמוקי קרא בדיעבד, וע' הגהות רצ"ח מגילה כ'. שסותר עצמו מסוכה י"א. וע"ע פמ"ג יו"ד צ"ג בשפ"ד סק"ג, ובס' נפ"ח או"ח סי' קמ"א: