כבד פה. ערש"י, בספר פה קדוש כתוב דמשה היה סבר שירפאהו ה' וא"ל ה' בכוונה איני מרפאך, ע"פ חז"ל דסימן היה מי שיאמר פקד פקדתי יהיה הגואל, והקשה רמב"ן דגם רמאי יכול לומר כן (ע"ל ג' ט"ז) ומשו"ה היה כבד פה, וכשיראו ששאר דברים א"י לדבר היטב ופקד פקדתי יכול לדבר ראיה שהוא גואל אמתי ע"ש, וגם י"ל לפי דרשות הר"ן ד' ט', אם היה משה דברן היו המינים אומרים דישראל לא קיבלו התורה ברצון הטוב, רק משה היה נואם טוב ובכחו היה מפתה להם, ולכן היה כבד פה, וראי' שברצונם הטוב קבלו ע"ש, וגם ראיה מנחש הקדמוני שפיתה לחוה בלשונו, וז"פ והן לא יאמינו לי שלא יבינו שאתה מדבר מתוך גרוני, ובכוון בחרת בכבד פה, ויאמר ה' מזה בידך, מזה יהיה תשובה וישליכהו ויהי לנחש ומרמז לנחש קדמוני שהיה לו כח הדיבור ועי"ז באה קללה לעולם, ומה"ט אינו רוצה בדברן, וע"ע בתולדות נח דרוש ג' - וע"פ צחות י"ל דאם ל"ה כבד פה ורק נואם טוב, ל"ה בנ"י נגאלין כ"כ מהרה, דהיו מבלין הזמן באסיפות ונאומים יפים כמו שנראה כעת בחוש ועין, אם רוצים לתקן מה, הולך העת עם אסיפות וגוף התקנות ישתקעו ולא יבואו לידי גמר, לכן היה כבד פה ורק דבר מה שנצרך לענין ולא יותר, ועי' בספר אגרא דפרקא אות קס"ו דמשה היה כבד פה רק עד מ"ת, ועי' דברי תורה להגה"צ ממונקאטש שליט"א סימן צ"א: