את אשתי ואת בני ערש"י וא"ע ומגילה ט'. ומהרש"א ומס' סופרים פ"א ה"ח, ובס' עשירית האיפה בקונ' אהל רחל אות ס"א, ובפ' ויצא (ל"א י"ז) וישא את בניו ואת נשיו ופרש"י הקדים זכרים, ועשו הקדים נקבות וערא"ם ושפ"ח בעשו נשיו עיקר וק' מכאן, ובפרד"י שם ציינתי הרבה מקומות סתירות לזה, ועשו"ת זכרון יצחק בת"ת, ותורה תמימה, ובבנין אריאל יתרו (י"ח ו') ואשתך ושני בניך וברש"י דק' לי' דלעיל כ' ובניו ואשתו ולמה כאן הקדים האשה לבנים לכך פרש"י אם אין אתה יוצא בגיני שאינני חביב עליך כ"כ, צא בגין אשתך החביבה יותר עליך ואם אין בגינם צא בגין בניך החביבים יותר וא"ש, וע"ש בלבוש האורה, ובהמאסף מירושלים תרס"ח ח"ב סי' נ':
כל, אי כל שייך על ב'. עמ"ש בפ' יתרו (י"ח א'):
ויקח רש"י אין מוקדם ומאוחר, ע' בנשא (ה' י"ד) ועבר עלי' פרש"י קודם לסתירה נר' דרש"י ס"ל דרשת גמ' סוטה ג'. דכלל הוא דכל היכי דליכא הוכחה מפסוק בעצמו דמשמע להבא יכולין למידרש הו' במקום וכבר, והרא"ם הוציא מרש"י דלי"ל כלל זה, ותמה עליו ביד מלאכי רנ"ז דאישתמיט לי' ש"ס הנ"ל, וכ"כ רש"י משפטים (כ"א ט"ז) וגונב איש ומכרו, ובפרט דרא"ם עצמו בברא' (א' י"ב) פי' לדעת רש"י ויאמר במקום וכבר, וכה"ק בצד"ל שמות ונשאר בצ"ע, וכ"כ הריטב"א מכות י"ח: והנחתו זו תנופה, וא"ת והא והנחתו לבתר קריאה כ' ותנופה היא קודם קריאה, וי"ל דאין מוקדם ומאוחר וכבר הנחתו לפני ה' קאמר קרא, ובספר אוהל אברהם בסופו הקשה מפסחים ו': דבחד ענינא יש מו"מ, ותי' ע"פ ירו' פ"ו ה"א משקלים, וביפ"ת, ויבין שמועה כלל קס"א דיש ב' כללים דגם בחד ענינא אין מו"מ, או במקום דאיכא דרשא וטעם, או במקום דליכא דינא רק ישוב המקרא לבד, ועי' במרה"פ ירו' סוטה פ"ח סוה"ג דלר"מ אף בחד ענינא אין מו"מ ואם כן י"ל דרש"י אליבא דר"מ ובפרט דהלכה כר"מ, והירו' הבאתי בבראשית (א' ח', ו' ג') וא"ש בזה רש"י שם ויהי ימי אין מו"מ, וקשה ג"כ הא הוא בחד ענינא ולירו' א"ש, וניחא גם כן בוירא (י"ח ג') האמירה קודם לכן ע"ש, וא"ש ג"כ רש"י שם בפסוק כ"ז עפר ע"י מלאכים ואפר ע"י נמרוד, וקשה דע"י נמרוד הי' קודם ולמה נקט מאוחר קודם ולירו' ניחא, וע"ע בעה"ת וארא (ז' כ"ב) ולפמ"ש א"ש, וע"ע בהגהות הר"ב רנשבורג יבמות ד'. בשם ראב"ן סימן ל"ד דבמשנה תורה יש מו"מ ע"ש, ולא העיר מתוס' ברכות י"ד. למה קדמה שמע לוהי' דמשמע דגם במשנה תורה אין מו"מ, ועי' בהגהות מהרש"ם על פסחים ו', ובספר משנת אליעזר תנינא דכ"ה, ובשו"ת משיב שלום בסוף דרוש ד' הביא יפ"ת ב"ר פ"ה ובהעלותך פי"ב דכשם שאין מו"מ. בפסוקים כך באותיות, וכ"ה ברא"ם בראשית (א' ח'), ועי' בזה בבית האוצר כלל ק"י, ומקו"ב במבוא דק"ד:, וגם בנביאים וכתובים אין מו"מ עתו"ס יומא ל"ח: ד"ה דלא, וירו' נדרים פ"ז ה"ו, וח"א מהרש"א פסחים קי"ז. וביה"א כלל ק"ט, וברש"י כאן הקדים זכרים עמ"ש בפרד"י ויצא דרכ"ז.:
החמור עא"ע מין החמור רכיבתו שוה בלתי נרגשת, ועי' זה"ק פנחס רל"ח. ומגילה ט'.: