והיה וגו' לאות האחרון, ערש"י וש"ח ומשכיל לדוד, והראנ"ח דכ"ו כתב ול"ק מאי אולמי' אות א' מחבירו, כי הכל לפי רוב המעשה ורוב האותות יתאמת הדבר, וכב"מ נ"ט: חרוב זה יוכיח, אמת המים יוכיח כו', אע"פ של"ה ידים מוכיחות באות האחרון יותר מראשון, וע"ש בדס"ב, ובכנס"י מאבי התפא"י, ועי' יע"ד ח"א דרוש י"ז דישראל נטו אחר דעות כוזבות, וצעק משה שלא יאמינו, אבל ה' הודיע לו כי בישראל ב' מעלות, א' כי לא משורש צפע נחש הם, רק נשתקעו בטומאה ויכולו להטיב, ב' שהם נימולים ועלולים שישובו מדרכם, וז"ש שישליך מטהו ויהיה לנחש, רמז כי חוטר מגזע קדושים ומטות שבטי יה, רק אח"כ נעשו נחש, ויירא משה שישקעו בטומאה, וא"ל ה' שיאחז בזנבו רמז כי בשוליהם חתומים באות ברית קודש ויש תקוה שישובו ויהי' למטה קדוש, ובפרד"י וישלח דרמ"ו. הבאתי תי"ט פ"ז מ"ג דדמאי, שהביא ראי' מכאן דקורין גם לאמצעים אמרון דכ' האות האחרון, וחוזר ונותן אות הג' ע"ש ציונים הרבה, ובנזיר כ"א. מפורש מאי אחרון דקתני אמצעי ע"ש, וע"ע פסחים צ"ו. ואין זה נוהג בפסח אחר, וקשה למה לא אמר כלשון המשנה בפסח דורות, אלא שרוצה לכלול גם הפסח השני שעשאו ישראל במדבר בשנה השנית ואמר פסח אחר דהיינו שני, ומה שלא אמר פסח שני שלא לטעות על פ"ש שעושים הטמאים בי"ד אייר, ועי' תו"ת פרשת וישלח, ובמשניות ווילנא בתוס' אנשי השם כ' דאין ראיה די"ל כשאמר ה' אות האחרון עדיין לא ידע מן השלישי ע"ש, דאם היו מאמינים אז ל"ה עושה שוב האות השלישי של המים, והיה האחרון, ויש להעמיס כן בלשון ראב"ע, וע"ש בחי' מהרי"ח, ובהגהות הגר"מ שטראשין וחת"ס ב"ב ג' - וג"כ יש להביא ראיה מתצא (כ"ד ג') ושנאה האיש האחרון, וע"כ לאו דוקא, דהרי רשאית לינשא לאחר וש"מ דאחרון יאמר גם על אמצע, אך לרש"י יבמות כ"ו. דגם נתגרשה ב"פ אסורה להנשא דהוי קטלנית שפיר קרי אחרון, ובאמת בבעה"ט כ' או כי ימות האיש האחרון ולא אמר השני לומר שהוא אחרון שאם נשאת לשני ומת לא תנשא עוד דבתרי זימנא הוי חזקה עכ"ל, ותמוה דדוקא בב' מיתות או ב' גירושין לרש"י ור"ן לא תנשא עוד, אבל גט ומיתה לכ"ע ל"ה קטלנית, וכמ"ש שם ביבמות וכתובות מ"ג: - הן אמת דגם על שיטת רש"י הקשה הריטב"א ובאה"ט אה"ע ט' סק"ח מיבמות ס"ד: דמעין או מזל גורם דהול"ל א"ב דגירשה, אך לק"ע כמ"ש תוס' ב"ב ה': ד"ה ואפילו, דבהרבה מקומות יכול למצוא א"ב טובא ואינו חושש רק א' או ב', וא"ש ק' הנובי"ק אה"ע ט', באשה עשירה ל"ש מזלא גרם ומותרת לינשא לג', וקשה דהול"ל א"ב עשירה, ועשו"ת תשובה מאהבה ח"א צ"ב - ובילדותי ראיתי בהפלס תרס"א חוברת ג' שמביא שט"ס וצ"ל שאם נשאת לשני וגרשה לא תנשא עוד לרש"י, ועשו"ת בית יחזקאל כ"ד שהביא בעה"ט ישן משנת תקי"ב וז"ל או כי ימות האיש האחרון ולא אמר השני לומר שהוא האחרון שאם נישאת לשנים ומתו לא תנשא עוד דבתרי זימנא הוי חזקה, וכ"כ במקראות גדולות דפוס ווארשא, ובחומש דפוס לבוב תרכ"ח כ' כזה דאם נישאת לשני ומת לא תנשא עוד דבתרי זימנא הוי חזקה ואף אשה בתלת זימנא הוי חזקה עכ"ל, ונראה שנשתבשו דברי בעה"ט בדפוסים, ועי' קובץ דרושים חוברת ו' סימן כ"ז מדודי הגאבד"ק לוטימורסק ז"ל, וחוברת ז' נ"ב, ובית ועד לחכמים תק"מ. וקובץ קהלת יעקב ל"ג מ"ש בזה ומהאריכות לא העתקתי, ובתי"ט ע"ע בשד"ת מער' א' אות רכ"ד, ופאת השדה אות ס"ו, וח"ס סוף גיטין, ואור תורה וישב אות ל"ג:
×
Friend,
With Purim right around the corner, Sefaria is busy preparing for the “Purim bump” — the increase in users who visit Sefaria to celebrate the holiday. Last year, more than 100,000 people visited the library or used the app to connect with the holiday or read along with Megillat Esther. This year we’re expecting even more.
To help with our text and tech preparations ahead of this busy time, a generous Jewish foundation is matching all gifts to the library up to $36,000.
Please give today to help us meet your learning needs!