מים תיב"ע מיין חיין לקידוש ולא פסקינן ולא סריין כל יומיא, ובהדו"ע הק' למה לא נחשב זאת בין הנסים שנעשו במקדש באבות פ"ה מ"ח שלא הסריח המים בכיור, וי"ל דניסי דקביעי לא חשוב כמו דלא חשוב עוד נסים שהי' אז כדאי' ביומא כ"א: ובפי' על ת"י הק' דמי כיור נפסלין בלינה בזבחים כ'. וער"מ פ"ג הי"ח מבהב"ח וראב"ד וכ"מ, וי"ל דמ"ש התרגום לא פסקו אין הפשט שנשארו תמיד שם ולא נתנו מים אחרים רק שלא הוריקו לגמרי הכיור ורק נתנו תמיד מים חדשים, כזבחים ס"א: דאש שירד משמים בימי משה לא נסתלק אלא בימי שלמה, ומ"מ בכל יום נתנו עצים חדשים להביא מן ההדיוט ביומא כ"א: ומעט מים שבכיור אף שנפסל בלינה נתבטל, ועתו"ס זבחים ע"ט: ד"ה תנן אך מ"ש בת' מים חיים זה שלא כהלכתא בזבחים כ"ב: ר,"א מי מעין חי', וחכ"א שאר מימות הן והלכה כחכמים, עתו"ס סוטה ט"ו: ד"ה ומה, ור"מ פ"ה הי"ב מביאת המקדש וצ"ע וע' אריכות בס' משנת אליעזר מ"ת בתשובה ב' דף צ"ט:
ואגב אעלה בענין מי"ח בזבה בבכורות נ"ה: וסנהד' פ"ז כ' רש"י דבעי, ובשבת ס"ה: כ' דא"צ ובסתירות רש"י עמ"ש בשו"ת שאילת יעבץ ח"א פ"ה, ורש"ש וחלק שלמה סנהד' וע' אשכול ה' מקואות, ס' המנהיג ה' נדה סי' קי"ט, ברמב"ן מצורע (ט"ו י"א) ורד"ק זכריה (י"ג א') כ' ג"כ דבעי, וע"ע בירו' שקלים פ"ו ה"ב ובגליון הש"ס שם, או"ז ה' נדה שנ"ט, ס' יריאים קצ"ד. מל"מ פ"א ה"ה ממקואות, חת"ס יו"ד קצ"ד, וסוס"י רי"ג, שו"מ תליתאה ח"ב צ"ב ובס' נס לשושנים האריך בזה.