ולא ערש"י וראיתי דאפ"ל תיבת ולא יכול כמו לא תוכל לאכול בשעריך (ראה י"ב י"ז) שפרש"י אינך רשאי, כן כאן עד שלא הוקם המשכן הי' יכול לבוא בכל פעם שרצה אבל כשהקים ושכן עלי' הענן ל"ה רשאי לבוא עד שקרא לו כמ"ש בריש ויקרא ובזמן עבודה הי' יכול לבוא בכל הזמן, רק בלא זמן עבודה ל"ה רשאי עד שקרא לו ה' וזה הי' נתינת רשות - ובס' שער שמעון על ביצה ה': בגמ' מכדי כ' אל מול ההר ההוא במשוך היובל למ"ל, וברש"י והרי לא נסתלקה השכינה עד א' בחדש ועד כ' באייר שנעלה הענן כו'. ובצל"ח הניח בצ"ע דסותר תכ"ד שכ' עד א' בניסן ואח"כ עד כ' באייר, וגם באמת בכ' נעלה הענן מעל המשכן, וגם בתענית כ"א: כ' רש"י דבא' הותרו לעלות, וי"ל לרש"י פקודי דפסוקים סותרים, ורק כ"ז שהי' עלי' הענן ל"ה יכול לבוא, נסתלק הענן נכנס ומדבר, נמצא אף דביום שהוקם המשכן בא' בניסן נסתלקה שכינה מהר ושכנה במשכן, אך לעת שהי' צריך לדבר עם משה נסתלק השכינה מאה"מ ואז ודאי שכנה על ההר, וערש"י בהעלותך (י' י"א) נמצאת א"א שעשו בחורב י"ב חדשים חסר י' ימים, ולפ"ז בשעת הסילוק מהר אל אה"מ הותרו לעלות בהר וכשדיברה עם משה אז נעלה הענן ממשכן ושכנה בהר היו אסורים ועד כ' באייר כשנסעו הי' סילוק לגמרי מן ההר:
ובס חכמת מנוח כ' בפשט רש"י ועד כ' באייר, כלומר או עד כ' באייר, דרש"י מסופק אימתי נסתלקה השכינה אם בר"ח ניסן שאז שרתה במשכן לבד, או אם שרתה גם בהר סיני עד שנעלה הענן מעל המשכן ונסעו ישראל משם, וע' ס' מנחם משיב נפש על ביצה מ"ש בזה: