הן ערש"י ואוה"ח והגר"ש משפיטיווקע ז"ל אמר, דק"ו פריכא הוא די"ל דגוים קרובי תשובה הם כמחז"ל אמר יונה אלך למקום אחר שלא לחייב את ישראל, ועי' רד"ק ריש יונה, וה"נ י"ל דפרעה ישמע לו אע"פ דישראל לא ישמעו לו, וזה גופא אמר משה דאיך יהיה אם ישמעני פרעה מחמת דקרובי תשובה הם, וא"כ ואני ערל שפתים ר"ל שלא יהיה לי פתחון פה ללמד זכות על ישראל, ועי' בדברי שאול, ובס' שם משמעון פי' בזה רש"י נח (ז', ז') אף נח מקטני אמנה היה, וקשה הא התורה העידה דהיה צדיק תמים, ורק היה סובר שיעשו תשובה, ולא יוצרך להיות מבול ולכן לא נכנס לתיבה עד שדחקוהו המים, וי"ל עוד דמפ' הקשו הא דלא ריפא ה' למשה מערלת שפתיו, דכלי העשוי מעץ חשוב, א"צ לעשות ציורים נאים, ורק מעץ פשוט, וכן בדברי אמת א"צ לקשטם, אבל לדברי שקר ההכרח לייפות ולהסביר, וכוונת ה' הי' שעל ידי משה תתפרסם גדולתו יתב' לכן היה כבד פה, וכשראה משה שבנ"י לא ישמעו לו אם כן הוא בחנם כבד פה ולשון, וז"ש הן בנ"י שיש להם להבין טעם שהנני כבד פה ולא שמעו אלי, ואיך ישמעני פרעה, ואני ערל שפתים בחנם, וע"ל שהבאתי כן בשם הר"ן דרוש ט', ועי' בית יעקב ושפתי צדיקים:
עוד אי' ע"פ מד' שמי שיאמר פקד פקדתי הוא גואל אמתי, הא יש חשש שמא שמע הסימן, אמנם לפי שהי' כבד פה וערל שפתים, ואותיות בומ"ף מוצא שפתים, ואעפ"כ אמר פקד פקדתי שיש בהם אותיות פ' מהראוי שישמעו לו, וז"ש הן בנ"י כו' אף שיש להם קוצר רוח, מ"מ הם ידעו מהסימן, ואיך ישמעני פרעה ואני ערל שפתים קאי אלמעלה הן בנ"י ל"ש אלי ואני ערל שפתים: עי"ל דברכות ו': אדם שי"ב יר"ש דבריו נשמעין, וכשאחד בא להמליץ צ"ל או דברן ומסביר גדול, או צדיק אמתי שדבריו נשמעין, וז"ש הן כו' וראי' שאינני יר"ש, ואיך ישמעיני פרעה ואם מצד שאני ממליץ טוב, הלא הנני ערל שפתים, וע' בנו"א, ובפ' נח דנ"א. מבני שיחי'. ובס' נטפי מים על הגש"פ כ' עפמ"ש דישראל בעצמם שאלו הטעם ליציאה, דעדיין לא נשלמו ת', ובודאי השיב להם דקושי שיעבוד ישלים, וז"פ ולא שמעו, היינו שלא נתקבל אצלם התירוץ של "מקוצר רוח ועבודה קשה" שישלים הזמן, אף שהם מרגישים טעם השיעבוד, מכ"ש פרעה שאינו מרגיש כ"כ הצער של ישראל לא ישמע, וכ"כ באהבת ציון שם:
ובקו"ד ח"ו סי' כ"ה כ' ע"פ המד' אמר משה הלא עתידין לעשות עגל, א"ל ה' ראה ראיתי אני רואה ב' ראיות שיקבלו התורה, ויעשו עגל, ועפר"ד ד"ה, אבל ק' וכי לא ידע משה דאין ה' דן על העתיד, ובישמעאל כ' באשר הוא שם (וירא כ"א י"ז), ונ' דמפ' הק' למה בן סו"מ נידן ע"ש סופו, ותי' כיון שכבר התחיל בקלקלה לגנוב ולאכול בשר דנין, ועמ"ש בפ' ויחי שמ"א., ובנ"י עבדו ע"ז דכן קטרג עוזא שר של מצרים הללו עע"ז והללו עע"ז, וחשב משה דאין ראוין לגאולה דכבר התחילו בעבירה, וא"ל ה' דלעומת זה עתידין לקבל תורה, ובעגל המליץ משה לי צוית, ל"י לך אלהים אחרים ולא להם (רש"י יתרו כ' ב'), וקבלת התורה הי' באונס, וז"ש הן בנ"י לא שמעו אלי מעבודה קשה, שהי' קשה להם לפרוש מע"ז. וא"כ כבר התחילו בעבירה, ואיך ישמעני פרעה, ואי דלעומת זה יקבלו התורה, א"כ ואני ערל שפתים מבלי פ"פ לטעון לי צוית ולא להם, וע' אהבת ציון ד"י, וגו"א ומ"ש בדברי' מחו' הגאבד"ק זגיערש שליט"א בס' נוה שלום דף פ"ג:
×
Friend,
With Purim right around the corner, Sefaria is busy preparing for the “Purim bump” — the increase in users who visit Sefaria to celebrate the holiday. Last year, more than 100,000 people visited the library or used the app to connect with the holiday or read along with Megillat Esther. This year we’re expecting even more.
To help with our text and tech preparations ahead of this busy time, a generous Jewish foundation is matching all gifts to the library up to $36,000.
Please give today to help us meet your learning needs!
Loading...
Exodus 6:12
1
Loading...