1
גם לזאת רש"י למופת המטה שנעשה תנין ולא לזה של דם, וקשה שהוזכר עתה מופת המטה, ואמר הגר"י מהאמבורג ז"ל ע"פ זה"ק כ"ח. מה שבלע מטותיהם היה לפלא בעיני פרעה וחרטומים דא"א לעשות ע"י כישוף שדבר שא"ב רוח חיים יבלע דבר אחר, וצ"ל מה שלא הודו במופת זה כמו שהודו בכנים, שלא האמינו שהמטה היה של עץ מתולדתו, אלא שלקח תנין ועשאו ע"י כישוף למטה, ובסנהדרין ס"ז: בזעירא דזבן חמרא דכל דבר שמתהפך ע"י כישוף כשבא למים חוזר לקדמותו, ועתה שלקח המטה ויך היאור נתחזק מופת הראשון שבלע מטה מטותם דנבדק ע"י מים, ועי' שם אפרים ומטעמי יצחק וא"ש מד"ר יתרו פכ"ח ויהפכו כל המים אשר ביאר לדם כו' המטה נהפך לנחש וכו', דלכאורה הול"ל מקודם הא דמטה לנחש, ואח"כ הא דמים לדם ולהנ"ל ניחא: