וגם האדמה אשר הם עלי'. הגר"א אמר עפמ"ש בכלאים פ"ח מ"ה דחיה הנקראת ידעוני ודבוק לארץ ומושך חיות מהאדמה ואי אפשר לצודו רק זורקים חץ אל החבל ונפסק מן הארץ ומת ערע"ב, ומספר הכ' דבערוב היו כל מיני חיות ואפי' ידעוני והי' מפלאות ה' שנעקר גוש אדמה שאדוק בו, וז"ש החיות אשר גם האדמה אשר הם עלי' הובאו למצרים, וע' בחנוה"ת, ובסנהד' פ"ז מ"ז, ורש"י איוב (ה' כ"ג), ובתפא"י תמה מאין תקח פרנסתה ע"ש. ובמח"כ נעלם ממנו מ"ש הר"ש שם שפרנסתו מן העשבים כל סביבותיה כמלא החבל, וכ"כ בפני משה על ירושלמי פ"ח מ"ד, וראיתי בס' מעשה טובי' בחלק עולם הקטן פרק י' בשם הרמב"ם שידעוני מדבר דברים אינם מובנים, והוא כמו כבש בכל אבריו ופרסותיו שסועות ושערות ראשו קלועים כתבנית קרנים וטעמו כטעם דג ודמו מתוק כדבש וחי כל זמן שיש עשב השדה סביב לו כמלא החבל, ואם קוצרים העשבים או בכלות העשבים אז מת ע"ש, וא"כ יש חילוק דלר"ש החבל הוא כעין חבל דלועין, ולדעתו שם הזרע הוא כזרע דלועין, ועמ"ש בפ' תולדות דקע"ט, איש יודע ציד איש שדה דעשו הי' יודע לצוד אותו ע"ש, ובנח"י לאא"ז ז"ל מליסא כ' עפמ"ש בעירובין ס"א. כלבא בלא מתא שב שני לא נבח, וכשאינו מריח עפר ארצו אשר גדל עלי' אינו שולט באנשים, וז"ש שהערוב עם אדמה יבואו למצרים, ועי"ז יהי' בכחם להמית, וע"ע בחולין קכ"ו: וסנהד' צ"א. שיש עכבר שחציו בשר וחציו אדמה, וע"ש שגם חיות אלו לא חסרו, וע"ש בתי"ט פ"ט מ"ו, ובתפא"י מה שאפקורסים מכחישים זה שאינו במציאות, והביא שמצא בספר אשכנזי שנמצא בריה כזאת במצרים אשר החלק שלפניה ראש וחזה וידיה ואחוריה עדיין מגולמים ברגבי ארץ עד אחר איזה ימים תתהפך כולה לבשר, ועמ"ש בזה בסדרי טהרות על אהלות דף ד':