את כל מגפותי רש"י מכאן שמכות בכורות שקולה כנגד כל המכות, והק' מה ענין בכורות לכאן, וערא"ם וש"ח, בכורות בשורי"ק לשון בכורים, וע' לבוש ואלשך מה שהק' ע"ז, ובאמת לשון בכורות נזכר על פירות מבוכרת בסנהד' צ"א. משל למלך שהי"ל פרדס והי' בו בכורות נאות, ובאברבנאל וכל"י גרסו מכת בצורות, וע' ג"כ בצרור המור ר"פ בחקתי סד"ה אם שגירסתו הי' בצורת, ובירמיה (י"ז ח') פרש"י בצורות לשון רעב, ובס' שער בת רבים הביא שראה בחומש דפוס ישן ואי' שם מכאן שמכת ברד שקולה כנגד כל המכות (ובאמת הי' מכה כבדה שהוכו כל התבואות ול"ה להם לאכול), ואח"כ נדפס עם פרש"י מ"ב בר"ת, וטעו אח"כ וסברו שר"ת מכת בכורות, והציגו כן בפירוש ומזה נשתרבב' הטעות וכ"ה במירא דכיא:
וגם י"ל ע"פ המפו' דמ"ש כאן "בפעם הזאת" מוסב על כל המכות שמכאן והלאה סימן "באחב" שהמה היו נוגעים ביותר לגופן של מצרים, והי' נדפס ברש"י בר"ת שמ"ב היינו "שמכות באחב" שקולות כנגד כולן, והמדפיס טעה וסבר כי היא ר"ת מכות בכורות. - והגר"א אמר ע"פ מדרש דה' שלח אש מים ורוח, אש בסדום, מים במבול, רוח בדור הפלגה להפיצם על פני כל הארץ, ובמצרים בשלשתן דם צפרדע במים, ארבה ברוח, שנ' וה' נהג רוח קדים, שחין באש, ובברד הי' שלשתן יחד, הוא מים ואש מתלקחת בתוך הברד, וקולות הוא ברוח, וז"ש בברד אני שולח את כל מגפתי, ובבל"ע דרוש כ"ד כ' ג"כ כזה דכל מין מכה לא תתהוה אלא מהתגברות איזה מין קור וחום יבש ולחות, וברד הי' אש מתלקחת בתוך הברד והיו ד' איכיות, כי יש בו לחות וקרירות, ובאש יש חום ויובש, וז"ש את כל מגפתי דכאן יוכללו כולם:
ובס' אוצרות חיים כ' דג' רביע חודש הי' מתרה ורביע הי' משמש כל מכה (רש"י ז' כ"ה), וק' מדוע הי' מ' בכורות בחצי לילה ומשתמשת עד בוקר כדאי' שהי' מפרפרין עד בוקר, וצ"ל שמ' בכורות הי' קשה להם כ"כ עד שבחצי לילה הי' כאב כמו ז"י של מכה אחרת, ולפ"ז ע"כ הי' קשה מכל מכות, דאי שקולה נגד כל מכות והם ט', יוצרך כל מכה להשתמש ד' וחצי יום ט' פעמים ממ' בכורות, ועכצ"ל שקשה ביותר, ולכאו' זה סותר רש"י שכ' שמ' בכורות שקולה, וי"ל דבברד כ' כל מגפתי וברד הי' שקול נגד כל המכות שהיו לפניו, והי' לפניו ו' מכות, ועם ברד הוי י"ב ואח"כ הי' ארבה חשך הרי י"ד, ומ' בכורות שקולה כנגדם א"כ כשמכה מכאבת חלק י"ד ממ' בכורות, וא"כ מוכרחת הי' כל מכה לשמש י"ד פעמים ממשך מ' בכורות, וא"ש דממה שנ' בברד כל מגפתי ר"ל ברד שקול כנגד כל מכות שלפני', א"כ מ' בכורות שקולה נגד כל המכות, מכוון שקולה לא פחות ולא יותר:
ובתו"מ כ' דבבשלח (ט"ו כ"ו) כל המחלה כו' ובמשפטים (כ"ג כ"ה) והסירותי מחלה ואי' בב"מ ק"ז: פ"ג חלאים בגימ' מחלה תלוין במרה וכולם פת שחרית וקיתון של מים מבטלין, וא"כ כל המחלה וגו' היינו פ"ג חלאים, כיון שנתקלקל מימיהם, ובברד וארבה נתקלקל פתם ויינם, וממילא שלטו פ"ג חלאים, ואמר כל מגפתי היינו פ"ג חלאים דתיבת מגפותי הם אותיות "פ"ג מותי" שישלח פ"ג מיני מות, וע"ע בגרש כרמל חשבון, ובמשנת ר' אליעזר. ואסיפת הכהן. ואד"פ ולקו"ש ומהאריכות לא העתקתי:
Loading...
Exodus 9:14
1
Loading...