כצאתי ערש"י ולא בתוך העיר שמלאה גלולים, ועשפ"ח מדוע רק בברד וערמב"ן, ובבעה"ת כ' לפי שבברד כ' הירא וגו' ונתמלאה כל העיר גלולים שהי' עובדים לבהמות, משא"כ בשאר המכות היו הבהמות בשדה והיה יכול להתפלל בתוך העיר, זה תוכן דבריו, וכ"כ בלחמי תודה דמ"ח, ובס' ברוך שאמר להג' ב"ט ז"ל בר"ה די"ג כ' להיפך דבאמת ידע פרעה שמשה הולך תמיד חוץ לעיר להתפלל דבעיר מלאה גלולים, אמנם בברד שאמר ה' הצדיק בטל הע"ז באמירה ומשום זה לחץ על משה שיתפלל תיכף, והשיב לו משה כי טרם תיראון כפרש"י שאין אתם תיראון, ואין פיכם ולבכם שוה, ורק הביטול מפני יראה, וכמ"ש באוה"ח ואין הביטול מועיל כמ"ש ביו"ד קמ"ו ס"ז, דנכרי מבטל באמירה בעלמא, אבל מחמת אונס ל"מ, ולזה הוצרך לצאת מהעיר, וכ"כ באמרי שפר ויעלת חן:
ועל קו' הנ"ל דהא בטלו לכאורה י"ל דבעיר היו ע"ז של ישראל, כחז"ל משכו וקחו משכו מע"ז (בא י"ב כ"א) וע"ז של ישראל ל"מ ביטול, אך ז"א דישראל היו משועבדים לפרעה, ומה שקנה עבד קנה רבו, והוי ע"ז של עכו"ם ומהני ביטול, וכ"כ מהרש"א גיטין נ"ז. בעבד ישראל לרבו עכו"ם אמרי' מה שקנה עבד קנה רבו, ועי' בזה בבית האוצר ח"א כלל צ"ז ומ"ש בזה בפ' בראשית דף ד'., ויגש דשל"ה, ובאוה"ח שם, ובקובץ משכנות יעקב סימן כ"ו:
ובלחמי תודה כ' לחז"ל שכל מכה משמשת חודש ושימשו עשר חדשים (ערש"י ז' כ"ה ובמד"ר, וכבר הקשו מעדיות פ"ב מ"י) ובהחשב י' מכות התחיל דם בחצי סיון וברד היה מכה שביעית והתחיל בחצי כסלו, ובר"ה י"א. לכ"ע מתשרי בטלה עבודה מאבותינו, וא"כ ל"ה עבדים לפרעה ושוב הוי ע"ז של ישראל דל"מ ביטול משו"ה הוכרח לצאת מהעיר, משא"כ בצפרדע וערוב שהיה קודם תשרי התפלל בעיר דאז הוי ע"ז של מצרים ומהני ביטול, ובס' דברי אליעזר פי' כצאתי את העיר היינו בתוך העיר, ור"ל כצאתי ממך ואבוא תוך העיר, וז"ש בפל"ג ויצא משה מעם פרעה את העיר ויפרוש כפיו היינו תיכף בצאתו מעם פרעה בעודו תוך העיר פרש כפיו לה':
וראיתי בירחון אור תורה סי' כ"ח שנשאל אם השומע קול ברכה ע"י ראדיא מחויב לענות אמן, ובאמת מפורש באו"ח נ"ה ס"כ היו עשרה במקום א' ואומרים קדיש וקדושה אפי' מי שאינו עמהם יכול לענות, וי"א שצריך שלא יהיה מפסיק טינוף או עכו"ם, וכ"כ המחצית השקל רע"ג סקי"ג, וא"כ בראדיא איך יכולים לענות אמן הלא כמה גלולים וטינופים ישנם מהתם להכא, ועשו"ת בית נפתלי כ"ט מזה, ושו"ת מנחת אלעזר ח"ב ע"ב לענין בשומע ע"י טעלעפאן, ובענין לשמוע ראדיא בשבת ויו"ט כ' בס' שלחן מלכים דאם הי' מוכנת ועומדת מע"ש אין בזה איסור, אבל בשו"ת מערכי לב סי"ב אוסר, וע"ע בשו"ת שערי דעה ח"א ב', אם יכול איש לצאת י"ח מ"ע דתקיעת שופר ע"י טעלעפאן וע"ע שם בסי' קצ"ד לענין לדבר על ידי טעלעפאן בשבת ע"ש אריכות, וע"ע בזה בשו"ת בית יצחק יו"ד ח"ב ל"א שכ' דאסור, וגם איסור להכות בפעמון, וגם שע"י סגירת זרם העלעקטרי נולד כח עלעקטרי, ועי' טעמי המנהגים ח"א דנ"ז: - ועמ"ש בזה הרבה בפ' שמות (ב' י"ד):