כי הפרישות שם הפרישות הוא שם דבר כמו חכמה וגבורה ותחתיה נכללים כמה ענינים פרטים:
כינוי מגולה שהכוונה הכוללת בשם זה לפרוש מן הדבר המכוון בו:
יסירו אדרתו ויתירו חותמו פרט שתי לשונות נגד שני דברים המכסים ומעלימים מן האדם סוד אמתות הדבר עד שיפקח על עצמו להתבונן בו האחד הוא מסך החומר המכסה על מושכלי הנפש עד שיתבונן להוציא מושכליה לפועל בכח בחירתו לשנן רעיוניו ועל זה אמר יסיר אדרתו שהחומר הוא כמו לבוש עב ואדרת שער המכסה אור הנפש כמד"א עור ובשר תלבישני והשני הוא העידון במותרות שהוא חותם צר סוגר ונועל נגד הפרישות וע"ז אמר ויתירו חותמו ונגד שניהם אמר ב' לשונות יראה מסתור ענינו ותגלה מגמתו כלו' יגלה אליו אל איזה תכלית פונה מגמת הפרישות: the author has specified two expressions corresponding to two things which cover and hide from a man the true nature of a thing until he brings himself to contemplate on it: The first: the veil of the physical which obstructs the clear thinking of the soul until he willfully contemplates and reviews over and over in his thoughts. This is the meaning of: 'the cloak is removed'. Because the physical is like a thick garment, a fur cloak which conceals the light of the soul, as written "You have clothed me in skin and flesh" (Iyov 10:11). The second: Pursuing unnecessary enjoyments, which is like a tight seal, which shuts and locks one away from reaching the benefits of abstinence. On this he said: 'the seal is broken'. And corresponding to both he then said 'its hidden matter will appear, and its purpose will be revealed' - which means that the true purpose and goal of abstinence will be revealed to him.
חסימת תאות הנפש סגירת התאוה כמו לא תחסום שור בדישו:
הנפרש ממנו שהוא רוצה לפרוש ממנו:
עם היכולת עליו והזדמנותו לפי שלהשגת איזה תאוה יש שני מיני מניעה האחד מצד עצמיות האדם כמו בעריות שמי שהוא חולה אינו יכול להשיג ביאה אסורה והשניה אם צריך להשיג הדבר ע"י איזה סבה אמצעית כמו האתנן שהיא מבקשת ואין לו ונגד הראשון אמר עם היכולת עליו ונגד השני אמר עם הזדמנותו לעילה וכו' כלומר שהסבה ההיא שהיא אמצעית המחייבת השגת הדבר ההוא היא מזומנת בידו כמו העשיר שיש לאל ידו לתת אתנן:
ונאמר הפורש כו' כבר נאמר מפי החכמים שהפורש נקרא מי שיש לו יכולת לעשות הדבר והניח מעשותו:
והסדרת ענינינו שיהיו ענינינו מסודרים בסדר נכון:
הנהגת המלכים כו' המלך חוקק דת להנהגת אנשי מדינתו בכדי שיהיו עניניהם בסדר נכון ולא יעבטו ארחותם:
לבריאים היא הנקראת אצלם הנהגת הבריאות שההנהגה ההיא שומרת בריאותן מן החולי:
כל איש שכל מי שהוא בעל שכל והנה הפרישות הזאת היא כוללת כל מין האדם וגם הבע"ח שהרי גם הבהמה צריך לשמור אותה ממאכלים מזיקים לה ומאכילה גסה גם ממשגל יתר כמו שאמרו רז"ל במנחת יעקב:
הגידול בכמות והתוספת בכח:
במצוע המזונות ע"י המזונות:
להעמידם ולתקנם הלחם הוא המעמיד גוף האדם על קיומו והמעדנים הם מתקנים אותם להשיב נפש:
להניע אותו בנו"ן. והמנוחות דברים שהם לו לנחת:
להפסדת ענינו שרבוי התאוה מפסיד ענין האדם כמו שנאמר כי סובא וזולל יורש:
והריסת גופו כמו שכתב הרמב"ם ז"ל שאכילה גסה היא כחרבות לגוף גם תערובת מזג המעדנים מחליש האדם:
שישתוו עניניו שיהיו עניניו בדרך השוה לפי כחו וגופו ומאודו:
יכלכל דבריו כו' יכלכל הוא לשון הנהגה בישוב דעת וסבלנות במשפט עפ"י משפט השכל:
היה בדין להיות בעולם כו' הדעת נותנת שצריך שיהיו בעולם פרושים וכו':
נבדלים בדעתם ונגזרים בפועל:
ילמד מהם בכדי שילמד מהם כל מין וכו' ואמר כל מין לפי שהפרישות תתחלק בהכרח בין בני אדם כל אחד לפי עניניו ואותן בני אדם שהם מענין אחד צורך אופן הפרישות שוה בהם והם נקראים מין בפני עצמם. והנה על פי דבריו אלה המלצתי מאמר מה ידידות וכו' עוברי בעמק הבכא וכו' לפי שדבריו באו לפני זה בשבח הצדיק באמרו אשרי אדם עוז לו בך וסיים מסילות בלבבם כלומר שציור הצדיק הפרוש הזה הנופל בלבות בני אדם עושה לכם מסילות שכל אחד מהם לומד ממנו דרך הנהגתו לפי ענינו ולפי שהלמוד חלוק ביניהם כל אחד לפי ענינו אמר מסילות לשון רבים. ומבאר דבריו יותר באמרו עוברי בעמק הבכא הם המון בני אדם העוברים בזה העולם נקרא לזה העולם עמק הבכא כמאמר המליץ שהוא כערך כל העולמות תכלית תחתית כל עמוק והעובר בין המון מצולת תאותיו הוא כנבוך בנבכי ים ואמר מעין ישיתוהו כלומר שהנבוכים האלה משימים ומציינים להם הפרוש הזה מדוגמת מעין שהמים נמצאים בו בשפע רב וכל אחד דולה ממנו כפי צרכו ומסיים גם ברכות יעטה מורה כלומר שגם אם הוא דורך מהלך השלימות והפרישות בפני עצמו ואינו מלמד לזולתו אעפ"כ כלם ילמדו ממנו ויתברכו בו כ"ש שיעטוהו מעטה תהלה וברכה אם יורה להם הדרך וז"א גם ברכות עוד יעטה מהם בהיות מורה ומובן:
נוהגים בפרישות היינו הפרישות המוחלטת שזכר:
ולהפסק הזרע לפי שכבר נמצאו פרושים בהחלט גם בזה כמו בן עזאי שאמר נפשי חשקה בתורה:
פנה מפנות כו' מלשון אבן פנה המיוסדת בבנין: