Pat Lechem, Ninth Treatise on Abstinence 7

וחזקה תאותם באהבת הערב וגדלה תשוקתם באהבת המועיל:

מן המצות השמעיות המצות שאינם מצד השכל נקראים שמעיות כידוע הרבה בספר הזה:

ופחות ממנה שלא רצה להכביד עליהם:

לעולמם ולאחריתם מה שמוכרח לקיומם בעולם הזה ומה שצריך לעוה"ב:

הלא אכל ושתה וסיפיה ועשה משפט וצדקה אז טוב לו:

מאשר ישמעו ויאמינו כבר ידוע מרז"ל ששמיעה מרחוק והאזנה מקרוב כי האזנה הוא הטית אזנו לדבר מן השמיעה מרחוק יתעורר הלב להטות אזנו:

ויאזינו ויחשבו אחר שיטו אזנם ויכנסו הדברים בלבם יקיימו הדברים במחשבתם ויחשבו בהם בהתבוננות ולא יסיחו דעתם מה' ואחר המחשבה בהם ידעו אותם על בורים ואחר שידעו יעשה אותם:

הטובעים בתעות מלשון טביעה במים שהמים נכנסים בהם בשפע רב וממילא כל אבריהם וגידיהם מתמלאים וע"י כן הם נחנקים כן גברו עליהם שפע המון רב מן הדעות השקריות והטועות ומלאו כל חדרי מחשבותיהם:

השדודים ביין הסכלות כוונת המליצה כמו השכור שכח היין שדד ושלל שכלו ודעתו ממנו:

אשר העבידם היצר הכניע אותם והעביד אותם בעבודת עבד:

ונטו בהם בכחות תאותיהם נטו אל התענוגים:

והסיתום המאויים התאוה הסיתום אל התענוגים:

והשיאתם החמדה השיאה לבבם וגם זה לשון הסתה כמו הנחש השיאני:

ובמרוצת טעותם שבים שבים פעם שנית לרוץ במרוצת הטעות שרצו כבר. ויש לפרש שהכוונה במלת שבים שהם שבים מאחרי ה' שהאיש הישראלי בא לעולם להיות נוכח ה' דרכו והיצר מטעה את האדם והוא נסוג אחור במרוצה עצומה מעם ה' ומדמה שהוא רץ אליו:

ישמעו ולא יאזינו אע"פ שישמעו לא יטו אוזן להתבונן בדבר:

ויאמרו ולא יעשה אומרים בפיהם שטוב לעבוד את ה' ואינם עושים:

בקשו המנוחות בעצלותם מעשות טוב:

השתדלות להשיג הנעימות בפועל רע:

ונפשותם עיפות וגופותם יגעות נגד ב' בחינות הנ"ל:

דעותם שלולות הדעות האמיתיות המקובלות בידם מאבותיהם ורבותיהם נשללו מהם:

ובינותם שהם בעצמם מתבוננים ומחדשים להם דבר מתוך אין בהם ממש ככלי יוצר מנופץ:

והכסף החולף שסופו להיות חלף ועבר מהם:

יורישוהו האויבים שלפעמים שמתגלגל ממנו קנינו ובא לידי אויביו:

והחודרות מן הנשים הן אותן הנשים אשר לבבם להרע בחיי בעליהן ומאז הם מזיינות עצמן להניח ברכה לעצמן אחר מות בעליהן ובעוד בעליהן בחיים הם חופשות בחדרי גנזי בעליהן לגנוב ולהטמין מה שיוכלו לכן קרא אותן חודרות כלו' חופשות בחדרים כמו (יחזקאל כא) היא החרב החודרת להם:

ומחזקים הארמונות בחייהן ואחר מותן שוכנים בקברים:

אשר לא יושיבו בונים בנינים שאפשר שתתקרב מיתתן ולא ישבו בהם:

ומקבצים ממון הרבה שאפשר שלא יזכו להוציא אותו בצרכיהן:

קובר כל אחד מהם אביו ובנו וא"כ היה לו לזכור תמיד המות ולהזדיין לאחריתו ואעפ"כ איננו עושה מעשה הקיים לנצח:

ומה נאמר בתוך כו' כלומר מה תקוה יש בתוך שאבדו שתי קצותיו היינו אב ובנו שזכר:

והסתכל בני כו' כלומר הסתכל באנשים כאלה והתקנא בהם:

שהרחיב הבורא כו' הוא היפך מה שאמר למעלה הטובעים בתועת כמו שפירשתי למעלה שמחשבות העולם גאו וגברו ומלאו לבבו והצרו מקום מחשבות עבודת הבורא אולם אנשים אלה לבם רחב למחשבות קדושה בהיותו פנוי ממחשבות העולם:

והמשילו במחשבתו הוא היפך מה שאמר למעלה שהעבידם היצר ומשל גם העולם כלומר מחשבות העולם משלו בם אמנם אלו הם מושלים במחשבתם ולא מחשבתם מושלת בהם:

ופקח עיניו בטוב לו שפקח ה' עיניו שיראה הטובה הצפונה לאדם אם ייטיב מעשיו והוא היפך מה שאמר למעלה והם באפלתם נחבטים:

התקרב אליה ונוכח בה גרסינן שאחר שהראה לו ה' הדרך ההוא התקרב אליה והכין עצמו נוכחה לדרוך בה מלשון נוכח ה' דרככם וכן הולך נכוחו:

בטוחים ממנו בני אדם שבודאי לא יזיק להם והוא בטוח מהם שלא יזיקוהו לפי שהכל אוהבים אדם כזה ואינם מתקנאים בו:

והשלים עמהם הוא יושב בשלוה עם הכל:

ונצל מהם כל הצלה לשון הפרשה כמו בפירש רש"י ז"ל בפסוק ויצל אלהים את מקנה אביכם כו' (בראשית ל״א:ט׳) וז"א שהוא מופרש מן הסתבכות בני העולם זה בזה בערבוביות העסקים:

כמה בינם ובין אנשים ברו מצפוניהם כו' כמה הפרש יש בין בעלי התאות הנזכרים למעלה ובין אלו האנשים שבררו מצפוניהם:

וזכו חוביהם מל' לטמון בחובי:

ועיניהם נחות כמו שנאמר ולא תתורו אחרי לבבכם ואחרי עיניכם שבעלי התאוה עיניהם משוטטות תמיד לתור ולראות הדברים החמודים הערבים להם ולהשתדל אחר כן להשיג אותם משא"כ אלו האנשים עיניהם נחות בלתי משוטטות:

ולבותם בטוחות לבם שוכן בטח ואיננו דואג וכואב על שום דבר:

והם בזכר האלהים כו' כשהם בדד בלי צוות אנשים שטבע ב"א להשתעשע עם בני גילם וכשהוא בדד הוא משתומם אמנם אלו דוקא בהיותם בדד אז עיקר שעשועם בזכרון הבורא באין מונע ומעכב ומבטל וכבר נאמר זה בשער הבטחון:

ומודים על טובתו בכל ענין באיזה ענין שהם או טוב או הפכו הם מקבלים אותו לטוב ומודים עליו:

המחשבי והמניני והמועצי הם ג' חלוקות החכמה שזכר המחבר בהקדמת החבור דהיינו הראשונה היא חכמת הטבע ועליה אמר העיון המחשבי שאין בה רק מחשבה והשני היא חכמת המנין והשעורים ועליה אמר והמניני והשלישית חכמת אלהות וידיעת התורה ועליה אמר והמועצי מלשון מועצות ודעת כמ"ש הלא כתבת לך שלשים במועצות ודעת:

קרעו מסך הראות כו' קרעי את המסך המכסה את עיני השכל בדברים הצפונים:

והגיעו אל מרגוע האמת ביגיעה ביגיעה שיגעו הרבה לכבוש התאוה יצאו עי"כ מטרדת עניני העולם אל המרגוע האמתית ואח"ז ע"י שלבם שקט ונח ופנוי לעבודת הבורא השיגו נעימות דבקות הבורא והשתעשעו בה:

ולא איחר אורך קצם שאריכות ימיהם לא עשה להם עצלות ואיחור לומר עוד יש לנו זמן לפנות לעבודה:

והם ליום המות נחפזים ומאחריתו נשמרים כלומר שמצד המות עצמו והיציאה מן העולם הם מהירים ונחפזים ומשתוקקים אליו בכדי להפטר משאון גלי תאות העולם רק שהם נשמרים מאחריתו כלומר מה שאחר המות דהיינו הצדה הנצרכת לאותו עולם לכן הם זהירים מן המות וחפצים בחיי העוה"ז בכדי להכין להם צדה:

קרואי האלהים מלשון קרואי עדה שהם החשובים שבעדה. ויותר נראה לי שמלת קרואי הוא כמו קוראי אלהים כמו שנקרא מסור על שם שהוא מוסר את אחרים והכוונה בלשון נפעל לומר שהוא מושרש בדבר כ"כ עד שנעשה לו לקנין עצמו עד שיצדק לתאר אותו בתואר זה וגם בכאן הכוונה שהם מתוארים בתואר זה להיותם רגילים ותמידים בקריאת אלהים:

ומשחריו מקדימים לפניו בתפלה כמו ומשחרי ימצאונני:

לוהגי צדק הוגים תמיד בדבר צדק ולוהגים לשון הגיון כמו ולהג הרבה:

יקרים אצלו ית' יותר מכל אדם ושמורים ממנו יותר מכל עם:

אין טורד אותם טורד שאין מטריד אותם מזכרון אלהים שום טרדה. טורד הראשון הוא פועל והשני הוא שם:

ולא מעכבם כו' אין שום עכוב מעכב מהודות לו ית':

בבר וביחוד הם שמחים בזה שלבם בר ושהם משיגים יחודו ומיחדים מעשיהם לשמו ית':

התנכר להם העולם והכירוהו רצה העולם להתנכר להם שלא יכירו תרמיתו בכדי להונותם ולהמשיך לבם אחר תאותיו אולם הם הכירו נכלי תרמיתו ורחקו ממנו:

ודברו בו וספרוהו דברו יחד זה עם זה על אודותיו וספרו מעשה תרמיתו ואיך הכשיל רבים ועצומים כל הרוגיו:

לא נעלם מעיניהם בגדו לא נעלם מהם שהעולם הוא בוגד באנשי בריתו ועוזב אותם במיטב ימיהם כמו שהאריך בזה המליץ בספר בחינת עולם במה שיש בו די:

ולא נסתרה כו' בוגד נקרא מי שבגד בבעל בריתו אף שמתחלה הי' לבו שלם עמו ותרמית הוא שגם בתחלה כשנעשה איש שלומו היה תרמית בלבו:

ויחשבוהו שולל העולם נחשב בדעתה לערום ושלול מכל חמדה:

והתרפה להם וימצאוהו מוכרח שהעולם אחרי ראותו שלא נמשכו אחריו קצף עליהם והתרפה מהם שלא לתת להם חקם ודי ספוקם כדי שע"י כן יזדרזו להמשך אחר עסקיו למצוא אמנם לא שוה לו כי הם מצאוהו מוכרח לתת להם הצורך ההכרחי גם בזולת טרדה:

שחק אליהם כו' הראה להם פנים שיחקות ועשה את השעה משחקת לפניהם בכדי להמשיך לבם אליו וגערו בו להזעיף פניו:

השקיפו על רוע מעלליו עיין במליץ במליצתו על העולם בשתי חלוקות דהיינו בהרעתו לצדיק ובהטבתו לרשע. והנה במה שאמר השקיפו על רוע מעלליו הכוונה על הרעת הצדיק ובאמרו גנות מעשיו כוונתו על הטבתו לרשע והגדלתו אותו שהוא מגונה:

בחירי האלהים הברים הם ברי לבב בנקיותם מפועל רע וסגולת החסידים בעשות טוב:

בעלי הרואות הפקוחות עיני שכלם פקוחות:

והמשאלות היקרות משאלותם הם רק בדברים יקרי הערך:

והיגיעות הרצויות אינם מיגעים עצמם רק בדברים הרצוים אליו ית':

אשרו אל האלהים דרכו בדרך חשר נוכח ה' ואושרו ממנו ית' שהלל אותם ואמר עליהם אשריהם. או הכוונה על דרך הבא לטהר מסייעין אותו שע"י שהתחילו לדרוך בדרך הנכוחה בבחירתם הודרכו אח"כ ממילא מסיועו ית':

בררו מצפונם ונבררו שהם בררו צפוני מחשבותיהם ביחוד לשמו ית' ונבררו גם הם ממנו ית':

וזכו לבותם ונבחרו נבחרו לקרבתו ית' כמ"ש אשרי תבחר ותקרב ואמר בררו מצפונם מפועל רע ולכן נבחרו ממנו ית' שלא יאונה להם כל און אף בשגיאה וזכו לבותם בפועל טוב שיהיו מעשיהם בלב זך בלי פניה:

הצטידו היראה בדרך הרעה כשהרגישו בעצמם שהיצר מתגרה בהם ורוצה להוליכם בדרך רעה אז הצטיידו כלומר זיינו עצמם ביראת ה' ונמלטו ממנו:

ורכבו מרכבות המעשים כלומר השתדלו אמצעות המגיעים למעשה הטוב והגיעו והשיגו המעשים:

פגעו בשמחה מתמדת כו' אחר פטירתה מן העולם פגעו בשמחה מתמדת כו' ואמר שמחה מתמדת על שמחת התורה וששון לא ישתנה על הגמול הטוב או פגעו בשמחה שמחים בפטירתם והמלטם מפועל רע ועל ששונם במעשיהם שהביאו עמם אמר ששון לא ישתנה:

הדרך הישרה להמלט מך הרעות בפועל רע ויטה אותנו וכו' בפועל טוב. אמן: