Pat Lechem, Seventh Treatise on Repentance 10

אשר בכחו ויכלתו מהם מה שתלוי בלב כמו החרטה הוא נקרא בכחו ומה שצריך לצאת בפועל הוא ביכלתו:

שנעלם ממנו ונמנע עליו על הקושי מצד העלמה דהיינו שזכר למעלה שנשכח ונעלם ממנו את מי עשק ורצן ונגד מם שזכר למעלה שנמנע ממנו מצד ריחוק מקום או מבלתי יכולת אמר ונמנע ממנו:

מוצא קרוב מחטאו ישים מוצא לתיקונו כלומר מקור שתקונו יהיה נובע ממנו בדבר שהוא קרוב לחטאו אף שלא יהיה מענין חטאו ממש:

וירחיק אמתלאותיו כו' כלומר שלא יאמר האדם איך יתכן שיקל לי הבורא והרי עוז מלך משפט אהב והקטיגור מקטרג לזה אמר שלא יחוש לזה כי עמו ית' עצה ותושיה איך להרחיב אמתלא בחטא האדם להקטינו ולהקל תשובתו וכבר נאמרה מליצה זו למעלה בתחלת שער זה:

וירצהו כו' שאף שישיב לו ממונו צריך לרצותו על צערו שציער אותו וז"א וירצהו שיתנהו השם לרצון לפניו:

או בממונו היינו שהזיק לו ממונו ולא גזלו לעצמו רק במזיק:

רצון ואהבה כו' כבר בארתי למעלה שבכמו זה איננו צריך אף לכתחלה להשיב לו הממון שהפסידו אפילו אם יש לו אם אפשר שיפייסנו וימחול לו כי לא נאמר בתורה רק והשיב את הגזלה וכו' ואין לשון השבה אלא במה שלקח לעצמו משל זולתו שאז צריך בודאי להוציא מידו הממון האבוד ולהשיבו לבעליו אם יש לו משא"כ כאן ולכן לא זכר בכאן רק המחילה:

יפיק אותו האל כו' ישים בכחו להוציא תיקונו לפועל בעשות דברי תועליות כוללות כמו בנין גשר כו' וכבר נאמר תיקון זה גם בתלמוד:

מצד מצפונו ותרמית לבו פי' מצפונו הרע הצפון בו וזה במה שבין אדם למקום ובמה שבין אדם לבריות אמר ותרמית לבו שכבר ערב לו לחם שקר בלשון תרמית ואינו רוצה להניחו:

מהגיע אליו מונע המליצה מסורסת כלומר שום מונע לא ימנעהו מהגיע אליו:

פותח לו שער הישרה במה שבין אדם לחבירו יצילהו מכל עקבה ורמיה וישים העקוב למישור ועל מה שבין אדם למקום אמר ומורה אותו כו' ולפי שהוא ית' מקפיד יותר על מה שנוגע לבריותיו ממה שנוגע לעצמו כמאמרם ז"ל בירבעם לכן הקדימו: הישרה. ה"א הראשון נוסף כמו הדרכה:

טוב וישר ה' שהאדם צריך להקפיד יותר על הנוגע למקום לכן הקדים דוד טוב לישר:

מחובות התשובה איך השכל מחייב שהאדם צריך לשוב בתשובה:

מאופני החזרה בכמה אופנים יחזור האדם בתשובה:

מה שיש בו טענה עליך במה שגליתי לך כל הנ"ל יש לו טענת חיוב לענוש אותך אם לא תשוב:

ונפסקו אמתלאותיך תמו ונכרתו כל האמתלאות שהיה לך להשיב על עצלותך מלשוב:

ומה תאמר כו' סכלתי ולא סכלת איך תאמר סכלתי בדבר חיוב התשובה ולא ידעתי שהאדם צריך לפשפש במעשיו ולשוב הרי באמת לא סכלת שהרי כבר גליתי לך מחובות התשובה:

או תאמר עשיתי מה כו' ואיני יודע כלומר איני יודע איך לשוב מהם שהרי כבר גליתי לך אופני החזרה או הכוונה איני יודע מה שעשיתי כמו שזכר למעלה שאינו יודע את מי עשק ואמר שם שגם זה אינה אמתלא כנ"ל:

תשובת השאלה הזאת מה תשיב כשישאלוך למה לא שבת בתשובה אחר שחטאת:

ומבלי ספק כו' כלומר שמא תדמה שלא ישאלוך באמת לא תסתפק בזה שבודאי נהיה נשאלים על זה:

לא מדברינו שאם ימות האדם בלא תשובה בפועל אעפ"י שהכין עצמו בחייו ואמר בפיו הרבה פעמים שדעתו לשוב לא יקובל עי"ז לבעל תשובה:

ופרי הקצור החרטה הפרי כלומר התולדה היוצאה מהקצור והעצלות הוא החרטה שבודאי יתחרט האדם אח"כ על עצלותו:

וכמה ועד מתי כו' שיש דברים שצריכים להמשך זמן פעולתם ויש דברים שהאדם מתמהמה עד שיגיע הזמן המוכשר לזה ועל זה אמר וכמה כלומר כמה משך העכוב הכי יש משך זמן מוגבל שצריך להתעכב כ"כ או שהדבר מתעכב ע"י שאתה צריך לצפות עד זמן מוכשר לעשותו ועז"א ועד מתי והבן ד"מ אדם שדר בבית פחות ויש לו בית אחר טוב ממנו אם תשאלהו ע"ז אפשר שישיב לך שהוא צריך לדור דוקא בזה הבית עוד משך זמן כך וכך או שישיב לך שאינו יכול להכנס לבית ההוא עד שיגיע לזמן פלוני ואם תהיה תשובתו ממין הראשון תהיה שאלתך כמה ימשך זמן צורכך לדירת בית זה ואם תהיה ממין השני תשאלהו מתי יגיע הזמן ההזא וזהו ועד מתי:

ותשאר בלי ספק כו' פירוש יותר קצר ממה שהיה בתחלתו:

הנבזה ממהותו והכלה בהפסק זמנו:

והקבלה קבלת התשובה וכפרת העונות מצויה כלומר נמצאת לך:

קודם בא פחדך כלומר בעודך בריא ושלם בכחך שאחר שהאדם חולה ומתפחד מן המות אז אין דעתו כ"כ צלולה וכחותיו חלושים גם תהיה נחשבת אז לתשובת הכרח:

שיאות לכמוך שכל אחד עיונו קצת חלוק מזולתו לפי נטות תאותיו ולפי פרנסתו ועניני ביתו:

ויהיה שקול כו' שיהיה העון שקול בשוה עם השכל כלומר שלא ימעט עיונו ויעיין כפי יכולת שכלו:

וכלנו נקוה כו' שהרו הטוב הוא נכסף לכל אבל לא ישיגוהו רק כו':

הממהרים אליו בלבם:

הרצים עדיו בפועל:

להתנהג בה מלת בה מוסב על המדה:

עם כלות מלכותו שהרי מלכות הוא אפשרי ואפשר שתכלה שם מלכות מן האומה ההיא או שתנתש פירוש תעזב ממשלתו מהם:

והתחלקות לבו שלבו חלוק לדברים רבים ועל כן תמעט השגחתו בכל אחד מהם כי כחות האדם הם מוגבלים:

טרדתו כו' שקצת דברים אלו שהוא פונה עצמו לעסוק בהם מטרדת דעתו ומונעתו מדברים אחרים:

ועבור השכחה וההעלמה עליו שיכול להיות שתעבור עליו השכחה או העלמה דהיינו העדר הידיעה בתחלה:

מרוב מה כו' הרי אנו רואים הרבה מן הדברים הנראים נעלמים ממנו כ"ש כו':

אל מה שירצהו כו' תראה מהיום והלאה להיות זריז ומהיר לעשות הדבר שהוא רוצה ושאתה יודע שקבלה ממך:

ולא יטרידהו כו' כמאמרם ז"ל הכל נסקרים בסקירה אחת:

שנטה מעליו כו' שנטה הנו"ן בחיר"ק כלומר היתכן שנהיה נוטים ממנו ואח"ז נתאחר מלהכנע כו':

עת קצנו הנגזר עלינו ח"ו בגזירת שמים ומדת ימינו הקצובים לנו מיום הולדנו:

ונחשוב על ענינינו כלומר על מעשינו שפעלנו:

וצדתנו צדה לדרך המתוקן עד בואנו למקום המיועד ואח"כ הדברים הנצרכים לנו במקום המיועד לנו בעולם הבא. קודם עת הצורך מוסב על מלת ונחשוב:

בכל עת כו' וכבר אמרו רז"ל בזה משל למלך:

ואל תדחה שכלך כו' אל תעשה לך היסח הדעת בדבר שהשכל מחייב לך:

על עבדיו טובות יש הרבה טובות שבאים ממנו ית' על עבדיו:

ינוחו בם יהיה להם נחת והנאה בהם:

ואם ישיבום עליו כלו' שלא יחפצו בהם כאדם המשיב לחבירו מתנה שנתן לו:

יהיה לטענות עליהם שהוא ית' יטעון עליהם למה הייתם כפוי טובה:

ואחר כך ישובו לנקמה שעל זה גופא יתחייבו שלא רצו להציל עצמם בטובה שהטיב להם ונמצא כאלו ח"ו נתן להם מתחלה לנקמה וכבר ידוע משל רז"ל מכת לסטים ומחתרת וכו':

אל הדרך הישרה להשירך מדרך תועה וזה על סור מרע ועל עשה טוב אמר והורה אותך וכו':

ולחמלה עליך תפס לשון הכתוב לחומלה עליך (יחזקאל ט״ז:ה׳) כלומר כל זה הוא עושה להיותו חומל עליך ומנהלך לאט ואינו מכביד עליך תשובתך:

שתתמיד על פתיותך בלכת אחר הוללות תאות העולם:

שתשוב אליו בסור מרע ותמהר לחזור עדיו לעבדו בעשה טוב:

להאזין אליו להאזין דברי תוכחתו:

ולשמוע בקולו לסור ממה שהזהיר:

ולדבקה בו לדבק במצותיו כמו שאנו מתפללים ודבקנו במצותיך:

מה שבחר כו' היינו העוה"ב שהוא מנת חלקה שבחר לה הוא ית' וזה לא יושג אם לא אחר שתרצה אתה להשיאה למעשים שרוצה ממנה הוא ית':

אשוב אל האלהים כו' בלשון תמיהה:

אשר ארכו ימי התעלמותי גרסי' כלומר פן תאמר אלי אסיא אסי חגרותך הלא גם אתה חולית כמוני לז"א כי לא יחדתיך כו' כלומר גם עלי ועליך אני מכוון בתוכחתי והערותי:

והכנע לאמת כו' כלומר גם לו יהיה כך שאינני מכוון עלי רק עליך מ"מ אחר שבדבר אמת באתי עליך להכנע לדברי וכבר המשילו דבר זה לאיש המהלך באישון לילה קורא בגרון בני אדם גם בני איש השמרו לכם מתבערת יקוד אש היתכן שתאמר מה לי להאזין קולו הכי לאהבתי הוא מזהירני הלא למען שכיר הוא בא בשכרו ואם עוד תשקיף בעד החלון ותראה אותו אוחז אוד בוער ומתלהלה בו ומדו לבושו חרוך בו לא מפני זה תאמר נואש לדבריו הנדברים באמת:

אשר העיר אותך על ידי:

התעלמות זולתך כו' למענה לך לטעון נגדו על תוכחתו ולהכין לך אמתלא לפניו ית':

הממהרים אליו שלא ישיאנו היצר לדחות לזמן אחר:

ויטהר לבנו לשוב אליו בלב שלם לא לשום פניה רק לאהבתו ורוממותו ית' אמן: