Pat Lechem, Seventh Treatise on Repentance 9

ככחש באלהים הכוונה על הדוגמא שאמר שלמה פן אשבע וכחשתי ואמרתי מי ה' שהכוונה שם על מ"ש מרע"ה ואמרת כחי ועוצם ידי כו' שהוא קצת רפיון באמונת ההשגחה בפרטיות:

והמחשבות הרעות והמצפונים הרעים הכוונה במחשבות רעות על מחשבות התאוות כמו מאכלות אסורות ועריות ובמצפונים הרעים על המחשבות להרע לב"א כי מה שפרט מה שב"א לבריות בחלוקה שנית היינו מה שבאה לפועל אמנם כאשר נשאר במחשבה ולא בא לפועל לא הרע עדיין לאדם ולא חטא רק לבורא ית' לכן נמנה בחלוקה שבין אדם למקום:

ולאוין שבחובת הלבבות כמו מחשבה לע"ז וחמדת קנין זולתו ושנאת ריעים ודומיהן:

או בזכרם שזכר בפיו אותם לגנות ודופי:

כשיתעורר לקצורו שקצר בעשות טוב וישתדל לשוב מעוותו שעוות בפועל רע:

כלב הרע שלבו רע לשמים בכללו ובועט בעבודתו ית' בעשות טוב ואח"ז אמר והמחשבה הרעה שמחשב לעשות רע בפועל:

והנטירה והקנאה והשנאה אף שענינם נוגע לבריות מ"מ אחר שאינם רק בלב ואינם יוצאים לפועל אינו חומס בזה לבני אדם:

בהטבת הלב שיהיה לבו טוב ומשתוקק לעבודתו ית' ולהשמר מאזהרתו:

ואהבת הטוב לבני אדם שיאהב וירצה בטוב זולתו והוא היפך הקנאה והשנאה והמחילה היא היפך הנטירה וגם זה נקרא בינו למקום אחר שאיננו דבר בפועל כנ"ל:

באותו ענין ובאותו מין תחלה אמר באותו ענין דהיינו אם חטא באכילת איסור גם תשובתו תהיה שיגדור עצמו גם באכילות המותרות ואם בבעילות האסורות תהיה תשובתו ג"כ לקדש עצמו במותר לו ואם בשבועת שקר יגדור עצמו גם משבועת אמת ואח"ז אמר באותו מין דהיינו באכילות אם חטא באכילת בשר אסור יגדור עצמו מבשר ואם ביין האסור יגדור עצמו מיין המותר ואם במין ממיני הפירות יגדור עצמו מאותו המין וכן בבעילות אם חטא באשת איש יגדור עצמו מקרבתם ומלשיח עמהם ואם בפנויות יתרחק מהם וכן בשבועות אם בבטוי או בפקדון או בהלואה וכן בחלול ימים המקודשים באיזה מלאכה שחילל יגדור עצמו ויתרחק ממנו:

עם שתוף הלב כו' שאם עשה התשובה בפועל ישתף גם הלב דהיינו שתהיה כונתו רק לו ית' ולא להתחשב לבני אדם:

ובכמוהו אמר כו' מוסב על כלל הענין שמדבר בכאן דהיינו בדברים שבין אדם למקום ואין נוגע לאדם זולתו שבכמוהו נאמר אם חכמת חכמת לך כו':

לאלהים ולבני אדם עונות שבין אדם לחבירו שבהם האדם חוטא לאלהים שהזהיר מהם וגם מריע לחבירו:

יקשה על האדם התשובה מהם לכמה פנים כמה פנים ושבות יש שעל ידם קשה על האדם לשוב מן העונות ההם:

שלא ימצא העשוק ואח"ז מפרש שזה גופא יתכן להיות בשני פנים אם שמת העשוק או שיהיה במקום רחוק ממנו:

מהזיקו בגופו כו' שאם הזיקו בממון בודאי ימחול לו כשיחזיר לו הקרן עם איזה תוספת יתפייס בו אמנם בגופו הוא פסידא דלא הדר ואפשר שלא יתפייס על צערו וכאבו שהיה לו או בכל ממון שיפסוק לו וכן בגנותו:

שנטבע הממון האכור כו' מלשון טובע במים שכמו טובע בנהר שנשקע ונתקע בין חלקי המים שהם רבים עליו ואינם ממינו כן האסור הנתקע בהרבה מן המותר וז"א בכפליו כלומר בכמות רב שיש בו כפלי כפלים נגד המותר כמו:

גזל מריש קורה גדולה הרי שגם לדברי הכל התשובה השלמה עפ"י שורת הדין הוא להחזיר הקורה עצמה שגזל רק מפני תקנת השבים אמרו שיחזיר דמים וכו' וממילא משמע שלא יצא נקי ידי שמים בשלימות עד שיחזיר אותו הדבר עצמו:

המעשים הטבעיים כמו אכילה ושתיה שהטבע מבקש ותובע אותם:

שפיכות דמים והריגת הנקיים פרט ב' חלוקות כפי חלוקתם בתורה שבעשרת הדברות הוזהרנו בלא תרצח בסתם ואח"כ הוזהרנו עוד באזהרה בפ"ע על הריגת הנקיים באמרו ונקי וצדיק אל תהרוג והכוונה שם ע"פ קבלת חכמינו והובא ברש"י ז"ל על הנתונים ומסורים לדין באיזה חטא משפט מות שמי שנתחייב ויצא ליהרג ואמר אחד יודע אני ללמד עליו זכות מנין שמחזירים אותו ת"ל ונקי אל תהרוג:

בין בפגיעה שפגע בהם בידיו בין שגרם מיתתם ברכילותיו ובדואג היו שניהם:

ואם בפיוס ובכניעה כו' היינו כשאין לו ממון, ואולי כוונתו שבגזילה כזאת שלא לקח ממנו מאומה רק גרם לו באמרי פיו שרכל עליו די לו גם לכתחלה שיפייסנו ג"כ באמרי פיו אם יתפייס. ואמר בפיוס ובכניעה בפיוס על הפסד ממונו ובכניעה על צערו שציער אותו:

למחור לו הפסד ממונו ולנשוא חטאו על צערו:

ואשר אכלו שאר עמי כו' הרי שמעלה הכתוב גזילת ממונם וקנינם לאכילת בשרם והפשטת עורם שע"י דלות האדם ומיעוט מזונו וע"י צערו משמן בשרו רזה וצפד עורו על עצמו:

ולדבר בהם הכוונה להתל בהם וזה שמביא לקמן פסוק ואיש ברעהו יהתלו:

לעמוד על זה איננו יכול לעמוד על שיעורו לדעת מה שקלקל וכמה צריך לתקן:

מפני שאין לו תכלית אצלו שהענין הזה הוא כ"כ מרובה אצלו עד שממש אין לו תכלית ומדה ידועה לרבויו:

לבו יקבץ און כו' הרי שהמנין הזה בא בקבוץ הרבה בפעם אחד אמור מעתה כמה ישתרגו ויתקבצו בפעמים הרבה:

אם ראית גנב כו' וסיפיה פיך שלחת ברעה ולשונך תצמיד מרמה מלת שלחת אינה לשון שליחות אלא לשון שילוח והתפשטות בלי גבול ומדה ומלת תצמיד הוא לשון חבור כמו צמיד פתיל ויצמדו לבעל פעור:

ואיש ברעהו כו' וסיפיה למדו לשונם דבר שקר העוה נלאו:

ומשיג במין הזה כלומר גם זה נכנס במין הזה מי שאפשר לו וכו' רק שיחול פירוש תקות ממונם עכב אותו ומונעו מזה כלומר שע"י שלא התרגז עליהם ולא הוכיחם הם אוהבים אותו וחוננים אותו במתנות כמו שאמרו האי בר בי רב דרחימו ליה בני מאתי' וכו' או שהוא ירא או בוש מהם: