Pat Lechem, Third Treatise on Service of God 8

והוכחתני בררת עניני שכל הוכחה הוא לשון ברור דברים כמו שפירש רש"י ז"ל בכמה מקומות:

והגדלת הגדלתחסדך במה שהשקפת באריכות כלומר בהתבוננות רב על רפואתי:

וגלית חשכת כו' לשון הסרה כמו ויגל את האבן (בראשית כט):

שהוא אצלך כאשר זכרת שהוא אצלך מדוה גדול וכולל כאשר זכרת:

ההכרח והגזירה והממשלה והחפץ המחבר סידר המליצה בהשתלשלות ממטה למעלה ובאמת כך הוא הסדר ממעלה למטה שאחר עלות בחפצו ית' שיהיה הדבר באופן כך יש לו ית' ממשלה לעשות כחפצו הוא גוזר אומר ויקום לו כחפצו ואח"כ צומח מזה ההכרח בהוית הדבר ההוא כפי רצונו ית':

שהכל לאלהים הוית כל המעשים שבכל הבריות הם מיוחסים אליו ית':

מקופא הוא הדומם:

מי זה אמר ותהי כו' כוונתו בפירוש הכתוב מי הוא השכל שיאמר שיוכל להיות איזה הויה בעולם מה שה' לא צוה כלומר שלא גזר עליו הוא ית' שיהיה כן:

מפי עליון לא תצא הרעות והטוב פי' הרעות והטובות ההוות בעולם אינם יוצאים חוץ לגזירתו ית'. מפי עליון מגזירתו ומאמרו:

לזיון העולם הזה שיהיה העולם ממולא ומזוין בהם זיון לשון מילוי הכוונה כמו בדברי חז"ל תנות מיוזנת ממולאת בכל מילי דמטיב ובלשון אשכנז איין גשפייזט:

ינועו ברשותו בכדו ויכלתו על הפועלים ברצון שהם המדבר והחי אמר ברשותו כלומר בנתינת רכות ממנו ית' להם שיפעלו ברצונם והכוונה בזה על שרצונו ית' הוא המניע ומעורר רצונם ועל הצומח אמר וכחו ועל הדומם שהתנועה היא בו היפך טבעו שטבע הדומם להיות שוקט ונח והוא ית' מעתיק הרים בכחו ומרגיז ארץ ממקומה יתכן לומר לשון יכולת שמראה בזה יכלתו וזרוע עוזו:

והוא ישקיט ומי ירשיע כשהוא ית' משקיט איזה דבר מי הוא שיחריד ויניע אותו ירשיע לשון חרדה ותנועה כך פירשו כל המפרשים:

תסתיר פניך יבהלון כשאתה פוסק מלהניע אותם וכנה זה בשם הסתר פנים כאדם המניח מלאכתו ומסתלק ממנו אז יבהלון כלומר תפסוק תנועתם כאדם המתנועע בעסק דבר מה ונבהל פתאום שהוא מניח העסק ופוסק מתנועתו ועיין מה שכתב רש"י ז"ל בפרשת בראשית בפסוק יהי רקיע והכוונה בפסוק זה לומר שתנועות כל החיים הם בכחו ית' שהרי אם באיזה שעה יסתיר פניו אז מיד יפסקו מתנועתם עד שיחזור ויפקוד אותם להניעם ואח"ז אמר תוסף רוחם כו' כלומר שאחר כלות חלדם יאסוף רוחם ואז אל עפרם ישובון וינוחו מתנועתם לעד לעולם:

וכל דברי הראשונים הם קדמוני הפילוסופים בספרי חקירותיהם:

נתונים ברשותו כו' שאחר שהם נתונים ברשותו בטבע הבריאה לכן הוא בוחר במחשבתו לעשות כפי חפצו ואח"ז בהוציאו אותם לפועל צודק לומר שנתהוו ברצונו ובחירתו ואמר רצונו על ההערה ברצון לעשות הדבר ואח"ז הוא מחשב בכל אופני הפעולה ובוחר לעשות באופן היותר טוב בעיניו וע"ז אמר לשון בחירה:

על העבודה ועל העבירה הגמול על העבודה והעונש על העבירה:

את החיים ואת הטוב החיים נצחים שהוא הגמול יושב ע"י פעולת הטוב וכן להיפך ח"ו ונכתב הגמול קודם המעשה שסוף מעשה במחשבה תחלה ולהיותו ית' חפץ לחיותנו נתן לפנינו פעולת הטוב שעל ידה יושג לנו החיים ואגב כתב גם במלת ורע הסדר הזה גם יתכן להיות טעם הקדימה בשתיהן כאדם האומר לבנו דע בני שאם תבחר בחיים עשה הטוב ואם תבחר במות עשה הרע:

מידכם היתה זאת העונש הנאמר שם:

וכן מה שיש בו בספרינו הנ"ל:

וטובתו ורעתו במה שבין אדם למקום וצדקותיו ומעלותיו במה שבין אדם לבריות:

והענין אצלי קשה הסתירה קשה לסבלה בדעתנו שהרי לא יתקבצו שני הפכים בנושא אחד:

והפיק בין שני הענינים כו' כלומר שבודאי מוכרחים אנו להמציא איזה חלוקה להפריש ביניהם ולומר שזה נאמר בענין כך וזה בענין כך והוא קשה אצלי למצוא פשר הדבר:

ירפאני האל הוא לשון תפלה:

אין במה שזכרת כו' למה חרד לבבך על שמצאת בספרים הלא גם בזולת הספרים נראית לנו הסתירה הזאת בפועל בדרך הבחינה כלו' כשנתבונן להשגיח בעלילות מצעדי גבר ההוים בעולם:

כפי מעשיו ותנועותיו תנועות הם הדברים שדרך בהם להגיעו למעשה והאדם מקבל עליהם שכר כמאמרם ז"ל ולא שכר פסיעות יש גם נענש עליהם ככתוב ואץ ברגלים חוטא:

באופני ההפקה כו' הפקה לשון הוצאה כלו' להוציא פשר דבר בין ההכרח והצדק שיתכנו שניהם וקרא לבחירה צדק שע"י הבחירה יתאר האדם בתאר צדיק ופועל צדק משא"כ בהכרח:

חפץ האדם כו' שאחר שהאדם חפץ במחשבתו לעשות איזה פעולה ויש לו יכולת ע"ז הוא מעורר כחו ומוציאה לפועל:

מסר האלהים כו' ולפי שיש דברים נמסרים לאדם בדרך פקדון ואיננו שליט עליהם לכן אמר והשליטו עליהם:

נקי מהם אין לו עסק בהם:

מי שמשיב כו' לשון השבה הוא לשון נתינה שנותנים כל מעשה האדם כלו' שמיחסים אותם לו ית':

ממדבר ודומם תפס שני הקצוות מדומם צומח חי מדבר לפי שיש בכל אחד צד רבותא במדבר הרבותא שאעפ"י שכפי הנראה הוא בעל רצון ובחירה איני כן ובדומם הרבותא שאעפ"י שהוא השפל שבמדרגות שאיננו בעל נפש כלל אעפ"כ כל עניניו בידו ית' ותחת השגחתו וממילא יובן שגם השנים האמצעים כלולים בזה ואפשר שכלל בכאן כל הג' סוגים בשם דומם להיותם בלתי מדברים שכן נמצא בשער הבחינה בסגנון זה שאמר שם ממדבר או בלתי מדבר הרי שכלל כל הג' סוגים בשם בלתי מדבר:

אין אנו יודעים צורתו כו' לשון צורה הונח אצל הפילוסופים על עצם מהות הדבר כידוע והם אומרים כמו שאין בנו כח לדעת מהות הגמול והעונש כן אין אנו יודעים מהלכי דיניו למה יגמול לזה ויעניש לזה:

האלהים צדיק כו' כלו' בעלי הדעת הזאת מזהירים לאדם להשמר משתי מכשולות שדעת האדם עלולה לפול בהם בסיבת אמונת ההכרח האחת ליחס לו ית' העול ח"ו בגמול ועונש כנ"ל או לעקור אמונת הגמול והעונש ח"ו ולהכחיש אותו לז"א והאלהים צדיק כו' ונאמן ולא יעול היו"ד בשו"א והעי"ן בפת"ח כלו' לא יעשה עולה:

כח הוית חכמתו מהות חכמתו:

וצדקו יותר גלוי כו' כלו' שצדקו וחסדו גלוים ונראים יותר משמץ החשד הזה ח"ו וגוברים ושוטפים החסד ומבטלים אותו מן הדעת ושתי לשונות וצדקו וחסדו מוסבים שניהם על העונש כי לא יתכן לשון חשד על השכר הניתן בחנם רק על העונש הניתן לאחד על לא חמס ולזה יתיחסו שתי פחיתיות אם עשות עול ואם אכזריות ונגד שניהם אמר כי וצדקו הוא היפך העול וחסדו שהוא היפך האכזריות:

אין אלוה מבלעדיו כוונתו בזה לפי שמדעת ההכרח במעשים צמח עוד שורש פורה ראש ולענה והוא טעות מיאנ"י שהיה בימי שבור מלכא כמובא בספר העקדה ובשארי ספרים שאחר שעמדה נגדו קושית הגמול והעונש גזר בסכלותו שהטוב והרע ההוים בעולם אינם באים דרך גמול ועונש רק מטבע השפעת הבורא ואחר שאין השינוי מצד האדם אם כן יקשה איזה דבר מחייב השינוי בהשפעה מטוב לרע ומזה נפל השיבוש במוחו המזוהם לומר שיש שתי רשויות אחד פועל טוב ואחד פועל רע ונמשכו אחריו המון רב בימים ההם ונקראו על שמו מינים ולשלול הדעת הארורה הזאת אומר ואין אלוה מבלעדיו:

מחטא ומכשול שיהיה חוטא בדעתו ונכשל במעשיו:

שנעשה מעשה כו' שלעכין המעשה נהיה נמשכים אחר דעת מי שמאמין וכו':

מונחים לאדם הונחו ממנו ית' לבחירת האדם לכן יגמל ויענש עליהם יגמל היו"ד בחיר"ק והגימ"ל בקמ"ץ לשון נפעל וכן ויענש היו"ד בצירי:

ונבטח באלהים כו' כלו' ולענין בטחון נמשך אחר דעת מי שנתברר אצלו כו' והנה באמונת הבחירה אמר מי שיאמין לפי שהיא אמונה מושגת במושכל ראשון ובהרגל ובדעת הכרח אמר מי שהתברר אצלו לפי שלא יצא אדם מאמונה מורגלת אם לא אחר שחקר בדעתו והתברר אצלו הפכה:

כל המעשים והתנועות התנועות הם כמו הדבור וההלוך שאינם נקראים בשם מעשה. והתועלת והנזק המגיע לאדם ממעשיו ומתנועותיו:

בגזירות ה' נגד המעשים והתנועות שהוא ית' גוזר שיהיו מעשיו כך כאדון הגוזר על עבדו לעשות כך וכך ועל התועלת אמר ברשותו שנתן לו רשות להועיל לעצמו בדבר ההוא ועל הנזק אמר במאמרו כי הוא אמר ויהי:

הטענה הנצחת החזקה כמו תשובה נצחת השיבה העורב כו':

על האדם במה שמקצר בעבודתו וחוטא כנגדו:

אל דרך ההצלה להנצל מחטא ומכשול שזכר:

מן האמת והנכונה שנודה כו' ההודאה בדבר זה ראוי מצד שהוא אמת שראוי לאדם להודות על האמת ומצד שכן נכון לתועלתנו שיש לנו תועלת בהודאה זו:

בסכלות בדבר זה כו' שמה שאנו סכלים בדבר זה הוא חכמה ממנו ית':

חלישות דעתנו כו' שע"י שדעתנו חלושה והכרתנו מעוטה בטבע הבריות וסודות היצירה:

פנים מאופני הטובה הוא אופן אחד מאופני הטובה כלומר פרט אחד מכל פרטי טובותיו ית' שהוא מטיב עמנו:

שאין לו תועלת כו' לפי שהוא לשכים בעיניו כחנית וחצים ויוכרח לעצום אותם אם לא שיושם מסך דק כו':

צורתו ודמותו צורתו הוא מהותו ודמותו הוא תארו ארוך או קציר רבוע או משולש או עגול:

מתנועת הגלגלים מי מהם מתנועע ממזרח למערב ומי הפכו ומי בדרך עקלתון:

ומקומות הכוכבים שכל אחד משבעה כוכבי לכת מקומו בגלגל מיוחד גם בכוכבי שבת שכולם בגלגל המזלות יושג על ידם מי מהם איזו צורה ממ"ח צורות הידועים להוברי שמים גם באיזה מקום מן הצירה מושבו וכמאמרם כוכב פלוני הוא בעין השור או בזנב הטלה ודומיהן:

מרחקי הדברים שהם מדדו ריחוק כל כוכב מכדור הארץ:

לא נתבררה במחשבתנו כו' לא היינו מחשבים אותו לדבר ברור להאמין שיש במציאות כלי שיושגו דברים כאלה על ידו ולא היה עולה ברעיונינו ציורו כלל:

הפלס הוא הכלי ששוקלים בו כמו פלס מעגל רגליך וכוונתו על הנקרא במדינתנו היר"א לא הנקרא אצלנו בעזמע"ן אף שכוונת דבריו עולים לשניהם:

לא היה מתקיים בנפשותינו כו' שהיתה אמונת הדבר הזה רופפת בלבנו בלתי מקויימת לדבר ברור בנפשותינו פי' במחשבתנו כמו מה תאמר נפשך:

שאחד מחלקיהם יותר ארוך כו' שתמונת הכלי הוא כזה % שסימן א' הוא מקום טבעת האחיזה והוא קבוע בבד במקום אחד וסימן ב' קרוב אל הראש הוא האבן והוא תלוי בבד במשיחה והוא הולך על הבד צועד ונעתק הנה והנה וכל מה שהוא מתרחק ממקום האחיזה הוא סימן לכובד הדבר השקול המסומן באות ג' ומעתה תבין דבריו:

בסיבוב שוה שכל הסיבובים שלו הן בזמן שוה דרך משל כל סיבוב הוא בזמן חלק העשירית מדק השעה הנקרא מינוט:

באמצעים חלשים כו' הם שיני האופן המסתבכים בבסיס האבן שאנו קורין שיעטירנ"א בלשון רוסיא ששיני האופן נאחזים בבדים התקועים סביבו ומניעים הבסים ועל ידו האבן סובב סובב:

מניעים אותם המים חסר שי"ן שמניעים אותם וכו' וקרא אותם אמצעים שהם הממוצעים בפעולת הסבוב בין כח המים שהם הסיבה הראשונה בפעולה זו ובין הפעולה:

וכשאנו משליכים כו' כלו' והרי זה פלא כשאנו משליכים וכו':

המים הנגדים פי' הזוחלים שאעפ"י שמרוצת השבולת זוחלת בכח אין בכחה לעכב האבן הקטנה על עבי גבה רק כמו פולח ובוקע תצלח המים ותבקיע אותם בשעה קלה עד הגיעה לתחתיהם ותנוח על הקרקע:

וברחים ממשקל האבן היא האבן הקטנה שזכר:

להכחיש ולהשיב וכו' שכן דרך האדם הממאן לקבל דבר מפי רעהו שמיד בכלות הדבור מפי חברו הוא מניח סירוב ומכחיש ואומר לא כן אחי וכשחברו מתעצם להעמיד דבריו הוא מוכרח להראות טעם מיאונו ומשיב תשובה על דבריו שכן ביוסף נאמר תחלה וימאן ואח"כ פרט טעם מיאונו:

להשיב להקשות כמאמרם ז"ל שתי תשובות בדבר יקבלו הרובים את תשובתם:

בשרשי הנמצאים כו' שכל סוג מהנמצאים יש לו שורש דרך משל סוג הצומח שרשו הנפש הצומחת ותולדותיו הצמחים למיניהם ולהם טבעים כוללים כמו להשרף מן האש ולהבול מחום השמש והרבה מהם מזינים הבעלי חיים גם יש לכל אחד כח שהוא מתבודד בו זה מחמם וזה מקרר וכדומה לזה הרבה מאד עד שבצמח אחד ימצאו בכל חלק מחלקיו כח מיוחד והרבו החוקרים לדבר מזה וכמו שנמצא זה בסוגי הצומח כן נמצא בכל הסוגים:

שהוא בין ידיו תדיר הם הפלס והרחים שהאדם משתמש בהם והם מצוים בין ידיו תמיד:

הגוזר והצדק הם ההכרח והצדק ולמעלה קרא בשם הכרח מצד האדם ובכאן קרא גוזר מצד הבורא ית':

נעלמים ונעלים נעלמים בעומק מהותם ונעלים במדרגתם ואמר זה לפי שיש דברים נעלמים מאד כמו משיכת המגנעטי"ס את הברזל שסיבתו נעלמה מאד ועם כל זה איננה נעלה במדרגתה על שאר אבנים שיש אבנים יקרים ממנה הרבה: