בעשיית המצוה מממון היתר ולא מממון אסור
כמה היא רצויה ומקובלת המצוה לפני הקדוש ברוך הוא כשהיא מיגיע כפיו של אדם, וכמה היא נמאסת בעיניו כשהיא מגזל וחמס, כדגרסינן בסנהדרין (ע' דף ו ע"ב) רבי אליעזר בן יעקב אומר הרי שגזל חטין וטחנן ולשן ואפאן והפריש חלה, כיצד הוא מברך, אין זה מברך אלא מנאץ, שנאמר (תהלים י, ג) ובוצע ברך נאץ יי'.
ואף על פי שיצא בה ידי חובתו היא מצוה הבאה בעברה, כדגרסינן בפרק לולב הגזול (סוכה דף כט ע"ב) ולקחתם לכם אמר רחמנא (ויקרא כג, מ) משלכם, והאי לאו דידיה הוא, מאי טעמא אמר רבי יוחנן משום דהויא מצוה הבאה בעברה, שנאמר (משלי טו ח) זבח רשעים תועבה.
וגרסינן במדרש (ילקוט ישעיה רמז תקד), כי אני יי' אוהב משפט שונא גזל בעולה (ישעיה סא, ח), משל למה הדבר דומה למלך בשר ודם שהיה עובר על בית המכס, אמר לעבדיו תנו מכס למוכסין אמרו לו אדוננו המלך כל המכס שלך הוא, אמר להם ממני ילמדו בני ויבריחו עצמם מן הגזל, הוי כי אני יי' אוהב משפט.