1
מא' בגמ' מס' נדרים פ"ג דכ"ב ע"א וז"ל אמר רבה בר רב הונא כל הכועס אפי' שכינה אינה חשובה כנגדו שנאמר רשע כגובה אפו בל ידרוש אין אלהים כל מזימותיו כו' הנה תיבת שכינה מתחלקת לשנים ש"ך ינ"ה ש"ך הם ניצוצי הדינים הנודעים והוא כי כשתסיר א' מן אדנ"י ישאר די"ן וה' פעמים די"ן בגי' ש"ך וכשיתחברו עמה ה' פעמים א' בה' פעמים דין ויהיו ה' שמות אדנ"י אז נקראת נער"ה טובת מראה והנה כל הכועס מגביר הדינים וממשיך ש"ך ניצוצין של הדיני' ומסלק ינ"ה שהוא אדנ"י וזמ"ש חין שכינה כנגדו שהוא שם אדנ"י הנרמז בג' אותיות ינ"ה שבמלת שכינה: