כלל בתראי הם רבנן סבוראי ז"ל הליכות עולם אחר שנחתם התלמוד עליו אין להוסיף וממנו אין לגרוע רק רבנן סבוראי שעמדו אחריו הוסיפו בו קצת תוספות כאשר מקובל מפי הגאונים ז"ל כגון בריש קדושין ופריך רב אחאי וזה היה מקבלתם ומסברתם עכ"ל עוד כתב בה"ע בענין פריך רב אחאי בפרק החולץ ומגדף ר' אבהו פרק אין מעמידין מפני שנוי וזרות הלשון שלא נמצא כן בחיבור האמוראים רבינא ורב אשי יש מי שאומר דהנך רבנן רב אחאי ורבי אבהו לאו אמוראי נינהו אלא מדרבנן סבוראי הם שהוסיפו קצת תוספות בתלמוד כגון בריש קדושין כו' עכ"ל:
כל דקארי לה מאי קארי לה יש אומרים שהוא בתוספות רבנן סבוראי וענין הפירוש של דקארי לה מאי קארי לה הוא אותו שהקשה קושי' זו מה עלתה על רוחו להקשות וכי לא ידע ולא ראה שאין הקושיא כלום כן פרש"י בכתובות פרק אלו נערות (לא, א). וז"ל מהרי"ק בכללי תלמוד שלו ולא פי' משמעות תיבות הללו ובערוך מצאתי ודקארי לה לשון עירוב ואל"ף מתחלף בעין עכ"ל והשתא הוי פירושא הכי מה שעירב זה עם זה מה ראה לערבם כלומר מי שדמה זה לזה מה ראה לדמותם להקשות מזה לזה הרי החילוק ביניהם מבואר עכ"ל ור"ל קארי כמו קערי והוא מלשון מערה: