כלל כבוד אלהים הסתר דבר בכלל הקודם לזה הבאתי דברי הרמב"ם שהפליג בסיפור שבח ההגדות ודרושים ואיך שמרמזים נפלאות אשריו אשרי דבריו אבל מ"מ יש גבוה על גבוה סודות הגנוזות שהם גבוהות מסודות שחושב הרמב"ם בביאור ההגדות והדרושות והם סודות חכמת הקבלה בסוד שמותיו יתברך כמו שהתורה כולה שמותיו כן דברי רז"ל וזהו אמיתות הענין ומי שזכה לראות מאורות סודות הקבלה אז ישכיל ויבין נפלאים והפל' פלא בדברי רז"ל והרב המקובל ר' טודרוס הלוי חיבר ספר נקרא אוצר הכבוד והוא ביאור האגדות ע"פ הסוד ועוד יש דברים כהנה וכהנה בסודות רז"ל וע"ז נאמר ארוכה מארץ מדה ורחבה מיני ים כי לדבר ממדותיו של הקב"ה בסוד שמותיו אין לדבר סוף ותכלית כלל הענין כשהם מדברי' בתחתונים רומזים בעליונים ומה שהבי' שלטי הגבורים בשם ר"י אז ענין דברי הבאי בפסוקים ובמדרשים דבריו הם הבאי אבל הענין הוא ע"ד כי לא דבר רק הוא מכם ודרז"ל אם רק הוא מכם הכוונה בזה הדיבור הוא רק מצד מציאותו למטה אבל מצד שורשו למעלה הוא גדול במאוד וזה"ש מכם הוא רק כלומר מצד המציאות שלכם למטה נראית רק והבאי כענין ערים גדולות ובצורות בשמים מצד בחינתם למטה הוא דברי הבאי אבל מצד שרשם וכחם של מעלה דהיינו כח האמורים למעלה יש לו אחיזה גדולה בשרשו ומתפשט כחו במאוד במערכת השמים זהו' ע"ד המוזכר בזוהר ובתיקונים אית הכל ואית הכל אית הכל למטה והוא הבל הבלים אבל יש הכל למעלה והוא ההבל של תורה והב"ל הוא לה"ב אש קול ה' חוצב להבות אש ונגד שבעה הכלים של מטה אומר כמתן תורה שבעה קולות וקול הבל פה והם ז' הבלים של מעלה כן הענין הבאי כמו הכל ועוררני לזה החכם מהרמ"ע ז"ל ונת סימן לדבר הבא"י ר"ת הג"ה ברכ"ו א"ת ה' כי למעלה בשרשו הוא שפע רב וברוך ה' לעולם אמן ואמן:
ומאמרי רבה בר בר חנה בפרק הספינה (ב"ב עג, ב) שזכרם ריא"ז כמו שהבאתיו בכלל שלפני זה חוץ מכבודו לא ידע ערכם כי אלו המאמרים בהם סודות גדולות ונפלאים ונזכיר מאמר אחד מהם בדברי מרע"ה אשר גילה לרשב"י ע"ה וממנו תלמוד לכל המאמרים ודבר זה תמצא ברעיא מהימנא פרשת פנחס (רטז, א) וז"ל, ואע"ג דאוקמות רבנן במילין אחרנין שבעין פנים לתורה דהכי אורח מארי רזין אמרין מרגלית לתלמידיהון ולא אשתמודען בי' ברמיזה אהדר לון ההיא מלה במלי שחוק כגוונא דההוא דאמר דביצה אחת אפילת שיתין כרכין ואתת ביצה ונפלת מן עופה דפרח באוירא ומחאת אילין שיתין כרכין ומארי דליצנות' אמרו דלא אמר ליה האי אלא דבר נש כתב ששים כרכים ואת' ביצה דנפלת מעופה ומחקת שתין כרכין דכתיב' וח"ו דאמרי אורייתא אמרין מילין דשחוק ודברים בטלים בדאורייתא אלא אוקמווה אפרוחים אלו מארי משנה או בצים אלו מארי מקר' וכגוונא דנפל ההוא נפל דאיהו בר נפלי נפילת ביצה דאיהו אתרוג שיעורא בביצה ובגינ' אתמר ביום ההוא אקים את סוכת דוד הנופלת ונפל עמה ס' המה מלכות דאינון כריכין בה כגון כיצד כורכין את שמע ואינון לקביל ששים מסכתות ועלמות אין מספר אלין בתולות אחרי' רעותי' דאינון הלכות דלית לון חושבן וההוא נפיל איהו בן י"ה איהו בתוך נ' תרעין דבינה דהיינו י"ה חמש זימנין עשר ו' איהי נפיל דנפל בתר ההיא דאתמר איך נפלת משמים הילל בן שחר ואקרי נפול ולא נפל ולא נופל בגין דבי' י"ו ונחית בהון לגבי ה' ה' דאתמר בהון ותלכנה שתיהן הה"ד שלח תשלח חד מבית ראשון ותניינ' מבית שני לאקמ' לון הה"ד "ישמחו "השמים "ותגל "הארץ עד כאן לשונו הרי לך ענין מאמר א' ממאמרי רבה ב"ה חנה וכן הם כולם למי שעינים לו לראות וזכה למאורות:
ומ"ש עוד הריא"ז כי העיקר הוא הפשוטו כו' דע שדבר אמת דיבר אבל לא כפי הבנתו ויש בזה סוד הארכתי בו בס"ד בהקדמ' שלי הנקראת תולדות אדם בענין דרוש למה נקרא לשונינו לשון קודש ושם ג"כ דרוש התוארים הנזכרים בהש"י ושם מבואר דאותיות התורה ותיבותי' הם למעלה ומה שאנו מכניס בהם דברים הם בהשאלה כמו ידות כלים הוא בהשאלה מידות בני אדם שיש בהם אחיזה ועל האמת יד האדם בעצמו היא בהשאלה ממקום גבוה הנקרא יד וגבוה מעל גבוה ועצם האותיות והתיבות הם למעלה ולמטה הם בהשאלה ומתלבשות כמו הגשמי שהו' התלבשות הרוחני ועיין שם באורך כי רב הוא נמצא פשוטן של דברים כלומר עצמיותיהן הוא למעלה ומה שאנחנו סוברין שהוא פשוטו הוא התלבשות והתלבשות דהתלבשות ואשרי להמשכיל ומבין וישמע ויוסיף לקח: