ה"ג כתב דלא קפדינן אי אתי מכח גברא או לאו ולדידיה נוטלין לידים מן הקוף ומכלי שהמים יוצאין ממנו מאיליו וכן אם הטביל ידיו בכלי עלתה לו טבילה ושאר הפוסקים כולהו כתבו כרבינו וכולהו בעו דאתו מים תמיד מכח גברא וצ"ע על מיימוני דמכשיר קוף לתת המים ואיהו כתב דבעינן דאתו מכח גברא גם צ"ע על מה שכתב בפי' המשניות נגד מה שכ' בפסקיו בזה וכתבתי הכל שם בס"ד:
רבינו יונה והרא"ש פליגי אליבא דרבינו לפרש דבריו אי סבירא ליה בנקב בכונס משקה הוי חיבור אי לא והארכתי בס' המחלוקות בס"ד:
כלי שניקב בכונס משקה אם יחדו לזיתים אכתי תורת כלי עליו ונוטלין ממנו הידים מהנקב ולמטה והטור כתב דגם בכונס משקה מתבטל ממנו תורת כלי:
לשון ריא"ז
ואם ניקב הדלי בכונס משקה שמימיו נוטפין לבור דרך הנקב ונשפכין לשוקת דרך פיו הרי מי השוקת מחוברין למי הבור ומטבילין בהם את הידים שלא החמירו בהם חכמים כטבילה גמורה וכן נראה בעיני לומר שאם בא אדם בספינה גדולה ואינו מגיע להטביל את ידיו בים ומצא כלי שניקב בכונס משקה ודולה מן הים ומטביל ידיו בתוך הכלי שמי הכלי מחוברין למי הים הואיל ומימיו נוטפין שם על ידי הנקב כמבואר בקונטרס הראיות בפרק כל הבשר בראיה ו':
לפירש"י הא דנוטלין לא' ואפילו לשנים קאי אתרתי גברי דשנים שבאו לטול ידיהם כאחד האחרון אין צריך רביעית דקא אתו משירי רביעית וכן כתבו רוב הפוסקים והרמב"ם כתב ודוקא שלא יפסיק הקילוח דהשתא הוי נצוק חיבור ולדברי מיימון וסמ"ג לעולם בשטיפה ראשונה צריך רביעית לכל אחד ואחד אך מיירי בשטיפה שניה ור"ת והרשב"א ז"ל כתבו דש"ד ליטול מים מן הכלי על ידו אחת ולתת על ידו השניה ומרדכי כתב דאין נכון לעשות כן:
לשון ריא"ז
לא יטול אדם ידיו בפחות מרביעית היו שנים ונטל האחד מרביעית ושייר מהם נוטל השני מן השיריים לפי שהן שירי טהרה כמבואר בקונטרס הראיות בפרק כל הבשר:
מיי' כתב דיכול לכרוך ידיו במפה ולאכול חולין גרידי בטומאה בלא נט"י וכן נראה דעת רש"י ולפי מה שפירש רבינו יונה רבינו פליג עם מיי' בזה וסמ"ג והרא"ש וטור ורוב הפוסקים פליגי עם מיימוני:
לשון ריא"ז
וכן אם נטל אוכל במפה ואכלו אע"פ שלא נגע בו צריך נטילת ידים כמבואר בקונטרס הראיות בפרק כל הבשר בראיה ח':
לשון ריא"ז
ונראה בעיני שלא אמרו לברך על כל כוס וכוס ועל כל פרוסה ופרוסה אלא על ברכה ראשונה אבל על ברכה אחרונה אינו מברך אלא ברכה אחת לבסוף כמבוא' בקונטרס הראיות בפרק כל הבשר ובפרק ערבי פסחים: