[בזוה"ק ויקרא ב' ב']
כל אינון משריין עילאין כד נחתין לתתא משניין שמא דילהון בשמהן אחרנין כד אינון עילאין לא משתנין לעלמין. פירוש כי כל מה שהוא למעלה הוא כח כללי יותר והשם לפי הכח וכמו דרך משל באדם יש לו כח להטיב וכשיוצא לפועל במעשה הוא מתחלק לכמה מיני פעולות שונות ובלב הכל כח אחד. והוא מתפרד להרבה כי בדבור יש ג"כ חלוקות שונות ומן הדבור למעשה יש ג"כ חלוקות שונות כי מדבור יוכל להיעשות כמה מיני פעולות שונות כמו דרך משל מצוה לבנות בית הוא דבור כלל ובמעשה הם פרטים שונים והכלל כל מה שהוא למטה הוא מתחלק לכחות שונים יותר וכל וכל מה שיורד למטה יותר משתנה השם:
עוד יותר לפרש כי למעלה אין שינוי לעולם כטבע אני ד' לא שניתי וכפי מה שיסד השי"ת הכחות בתחלת הבריאה כך הם מיוסדים ועומדים. רק השינויים הם למטה שהרי אפי' על הניסים אמרו ז"ל תנאי התנה הקב"ה עם כו'. ונמצא הי' שינוי הכח רק למטה למראית עיני בני אדם ולא באמיתות הכח בהיותו למעלה שם אינו משתנה לעולם.
אמר המעתיק הנ"ל גם בכאן שבת הקולמס של רבינו הקדוש המחבר זי"ע והניח ב' שלישי העמוד חלק ואח"כ בעמוד השני מתחיל הכתי"ק בשמות המלאכים כמו שאעתיק בס"ד. וזה לשון קדשו: