וישראל עלה במחשבה: ב"ר בתחלתו.
וכמ"ש בכהאריז"ל: סידור האריז"ל במקומו. הובא ונתבאר בסידור עם דא"ח.
המצות נק' רמ"ח אברים דמלכא: ראה ת"ז תי' ל.
ומצוה בלא כוונה: ראה תניא פרק לח.
ע"פ לא הביט און: לקו"ת בלק ע, ד.
ע"פ ולבי ער . . וה' פקד: לקו"ת שה"ש לה, ב. ובסה"מ תקס"ב ח"ב ע' שנח.
וכל מעשיך יהיו לש"ש: אבות ב, יב. זח"ג נא, ב.
ה"ז כמו מכה באיזה אבר: וכ"כ בלקו"ת פ' ראה כה, ג.
מכף רגל ועד ראש: ישעי' א, ו. ורש"י פי' ”מתום ל' תמימות שלם מאין מכאוב".
גדולה תשובה: יומא פו, ב וש"נ. ראה לקו"ת נצבים נא, ג. בסה"מ תקס"ז ע' ריא מאריך למה תהא התשובה דוקא מביא רפואה לעולם, ולא מצוה אחרת זולתה, ע"ש.
כי תשובה קדמה לעולם: ב"ר א, ה.
ע"י הוידוי דברים: ראה לקו"ת תצא לז, א.
ולכל בשרו מרפא: משלי ד, כב.
התורה נק' ג"כ רפואה: מובא באוה"ת בשלח ע' תקעט.
דהתורה קדמה לעולם: מדרש תהלים צ, ד. — ועייג"כ ב"ר פ"ח, ב. תנחומא וישב ד. זח"ב מט, א.
משא"כ בדיבור כו': ראה קו"א לתניא ד"ה להבין מ"ש בפע"ח (דף קנז, א) ובליקוט פי' — חיטריק שם.
יומשך עי"ז אור חדש ממש מאור א"ס ב"ה: ”דאור חדש הוא אוא"ס שלפני הצמצום (שלמעלה מאור הקו). ויתירה מזה מבואר בכ"מ, שגם באוא"ס שלפנה"צ השם ”אור חדש" קאי דוקא על האור שקודם עלות הרצון, ולמעלה יותר — על עצם האור (ראה בארוכה ספר הערכים-חב"ד כרך ג ערך אור חדש ס"ג ואילך (ע' שפח ואילך))" — ד"ה ויאמר לו יהונתן תשמ"ה — סה"מ מלוקט כרך ו ע' כג.
אין כל חדש תחת השמש: קהלת א, ט.
עמלא דאורייתא: ראה לקמן נו, ד.
ע"י התלבשות התורה בגשמיות וכמשל הנ"ל: באוה"ת שה"ש כרך ג ע' תתקכ מציין ע"ז: ”ועמ"ש במ"א ע"פ והקרבתם מנחה חדשה". ראה אוה"ת שבועות כרך ה' ע' א'תקע.
בכ"י יהיו בעיניך כחדשים: ספרי ורש"י דברים ו, ו.
ולכן בקרבנות הנשיאים הוכפל בתורה בכ"א: ראה אוה"ת במדבר ע' לג, פ' נשא ע' רנד. לקו"ת ברכה צח, ג.
במלך שלמה במלך שהשלום שלו: שבועות לה, ב. במד"ר יב, ד ועוד. וראה רמב"ם הל' יסוה"ת ו, ט. נ"כ שו"ע יו"ד ססרע"ו.
קטע מכאן מובא באוה"ת נ"ך כרך ב ע' תתעז.
העוסק בתורה משים שלום: סנהדרין צט, ב.
וכידוע בענין המשל ופחד עמו: בלקו"ת תזריע כג, ג בשם הרב המגיד. ביאוה"ז ח, ג. סה"מ תקס"ג ע' נב. סה"מ אתהלך לאזניא ע' יב ועוד. וראה אגה"ק סי' יב.
מלך שהשלום שלו היינו בחי' מלכות דא"ס: ראה ביהל אור ע' תקצ שזה ע"ד ת"ת עולה עד הכתר שהוא מל' דא"ס ע"ש.
ולפי שהוא דבר פלא שהדומם כאבן יאיר: במאמרי אדה"ז על מארז"ל ע' קו מסביר זה ”כי כשהנר מאיר אין זה חידוש כלל, אך כשהאבן שהוא בחי' דומם מאיר הוא דבר חידוש גדול". וראה גם לקו"ת נשא כג, ג.
ולא יכנף עוד: ישעי' ל, כ.
ועפ"ז . . שמחת לבו כנ"ל: כל הקטע ליתא בבוך 35 [ובאוה"ת שה"ש כרך ג ע' תתקכב בכמה שינויים ע"ש], ובמקומו נמצא קטע דלהלן:
עוד י"ל בדרך אפשר [באוה"ת שם — בדרך אחר] שהתורה נק' רפואה דהנה כתיב כל המחלה כו' לא אשים כו' כי אני ה' רופאך והקשו אם לא אשים החולי רפואה למה, והתירוץ הוא כמו מלך ישר [באוה"ת שם — או שר] מחזיק אצלו רופא המורה לו הנהגה טובה שלא יבא לידי חולי ר"ל, וזהו נקרא ג"כ בלשון רפואה וזהו הרפואה ע"י התורה, אך אם כבר הגיע הקלקול אזי הרפואה ע"י התשובה, וב' הדרכים אמת שיש תורה ויש תורה ע"ד מעיקרא כי קעביד אינש אדעתי' דנפשי' קעביד היא רק רפואה ע"ד הב', אבל יש בחי' עוסק בתורה לשמה ואז ממשיך אור חדש ממש, [באוה"ת שם נוסף — כמ"ש ממושבותיכם תביאו כו' לכן היא רפואה] לכן רפואה כמו תשובה דכמו שתלמוד מביא לידי מעשה כך ג"כ לידי תשובה, והאור שבתורה מחזירו למוטב, וב' הבחי' אלו שבתורה נק' גשם וטל כמ"ש יערוף כמטר כו' ותיזל כטל.