להבין ענין: נאמרה בשנת תקנ"ז, ראה מאמרי אדה"ז הקצרים ע' תריז הערה 76. בכמה כת"י: שקלאוו וישלח תקנ"ז. בכת"י א': מברכין חשון תקנ"ז.
ראה לעיל בציונים לכ"ק אדמו"ר זי"ע.
אוה"ת בראשית כרך ד תשפה, ב. תתפה, א.
מאמר זה נזכר בלקו"ת ואתחנן ז, ב. שה"ש יח, ג. כב, ב.
באוה"ת ויחי שסו, א מציין ”בתו"א פ' חיי ענין ג"ע שבו גילוי הזיו בבחי' השגת המהות, משא"כ בעולמות בי"ע הרי עולם ל' העלם" ע"ש.
לכללות מאמר זה ראה בסה"מ תרכ"ח ע' נ ואילך. סה"מ תרל"ד ע' נט. סה"מ תרמ"ג ע' כ ואילך. ד"ה לך לך תרנ"ד ע' נ ואילך. ד"ה וטהר לבנו עזר"ת ע' כו. ד"ה ואברהם זקן תשל"ח (נדפס בלקו"ש ח"כ ע' 315 ובסה"מ מלוקט ח"א ע' רפט). פלח הרמון בראשית קטו, ג.
יפה שעה אחת: אבות ד, יז.
שמהם נעשו לבושין לנשמה: ראה אגה"ק סי' כט. אוה"ת בראשית כרך ד תשפז, א. סה"מ תש"א ד"ה זכרנו לחיים ע' 153.
כמאמר הזהר ע"פ ואברהם זקן: ח"א רכד, א. וראה שם קכט, א הלשון ”יומין עילאין". וראה לקמן כ, ד. מו, ג. עה, ד. עט, ב. פב, א. לקו"ת שלח לח, ד. נא, ג. יוהכ"פ סט, א. שמע"צ פז, סע"ב. שה"ש טז, ג.
דהנה ענין זיו השכינה . . השגת מהות: ראה באוה"ת פ' בראשית כרך ג תקל, א. וראה גם באוה"ת דברים כרך ו ד"ה למען תירא ע' ב'רל, שכאן משמע שאפילו בעולם הבריאה אינו מושג המהות רק המציאות כ"א בג"ע מושג המהות, שלכאורה זה סותר למ"ש בלקו"ת פ' ואתחנן י, ב אופן התהוות בי"ע מבחי' מל'.
נזכר באוה"ת זכור ע' א'תשע.
ואתה מחי' את כולם: נחמי' ט, ו.
התפשטות חיות . . אינו מושג ונראה: ”ע' בלקו"ת ד"ה ע"כ יאמרו המושלים אשר הנשמה אינו נראה" — הג"ה בתו"א על הגיליון.
והנה התפעלות החיות באברים: ”ע' לקו"ת ד"ה ונקדשתי סעי' א פי' תיבת התפעלות" הג"ה בגיליון תו"א.
כדור השמים: בבוך תקצ"ה: כדור השמש.
מ"מ החיות עצמו אינו בגדר מקום וגבול: ”ע' בתחלת ביאור שוש אשיש בלקו"ת" הג"ה בגיליון התו"א.
מכה"כ: ישעי' ו, ג.
שהוא רק זיו והתפשטות הארה בלבד: ”הנמשכת מאוא"ס ומתלבשת תוך כל העולמות להוותם ולהחיותם מאין ליש" — ד"ה עטרת תפארת תרמ"ז ע' לה.
מענין זיו השכינה — בלקו"ת האזינו עח, א מציין לכאן.
את השמים ואת הארץ אני מלא: ירמי' כג, כד. ”ואני הוא בחי' א"ס עצומ"ה שאינו נתפס בתוך מדה וגבול" — סה"מ תרמ"ז ע' לה.
שו"ה והענין — כנ"ל: ”כנזכר לקמן" — הג"ה בגיליון התו"א.
במקום שאתה מוצא גדולתו: מגילה לא, א. ראה הערת כ"ק אדמו"ר זי"ע בספר המאמרים ת"ש ע' 40. תש"ד ע' 210 בדיוק גי' זו. ראה לקמן לא, ד. ס, א.
שלגדולתו אין חקר: תהלים קמה, ג.
ולתבונתו אין מספר: תהלים קמז, ה.
אבל ענין עוה"ב . . בבחי' גילוי: ראה באוה"ת פ' ויצא כרך ד תשפח, א.
ועתה צ"ל: קטע מכאן בסה"מ תרל"ד ע' נט.
איך תוכל הנשמה . . להשיג מהות ועצמות אלקות: ראה בסה"מ תרכ"ח ע' נד. סה"מ תרל"ד ע' נט.
כו' וא"כ איך תוכל להשיג מהות ועצמות אלקות: ”בכ"י מצאתי כו' לכן תוכל להיות בבחי' שכר ועונש שתוכל לעשות היפך הרצון כמ"ש נפש כי תחטא, וע' בלקו"ת ביאור שבתותי אות ב' וא"כ". הג"ה בגיליון תו"א מחסיד.
ויבא משה בתוך הענן: שמות כד, יח. לקמן לג, א. בלקו"ת ויקרא ז, א. שמע"צ פז, ב. שה"ש מט, א מציין לכאן.
ראה אגה"ק סי' כט.
לחם אבירים . . כמו המלאכים: תהלים עח, כה. עפמ"ש בס' התמונה הובא בילקוט ראובני בשלח טז, ד. עמק המלך עד, ג. ראה יומא עו, א (הערת כ"ק אדמו"ר זי"ע בספר המאמרים תש"א ע' 154). בלקו"ש ח"ד ע' 1037 שוה"ג להערה 19 כ' וז"ל: במ"ש בדא"ח במקום א' שמשה רבינו ע"ה הי' ניזון ממזון רוחני, ובמקום שני מלחם אבירים לא ניזון, ה"ה מותיב לה והוא מפרק לה במכתבו, שבכל אחד מהנ"ל מבאר דיעה אחת אשר בש"ס (יומא עה, ב). ויותר נכון (כי בש"ס משמע דלרע"ק אכל איש — קאי על כל בנ"י) עפ"י הדיעה אשר בשמו"ר פמ"ז ה, ז שאלו ואלו דא"ח. ועואפ"ל לתווך בין הדעות — שנפק"מ במשה עצמו בין כשלומד מן הקב"ה או כששונה לעצמו, שאז הוא במדרי' מלאך, ודו"ק בתו"א ולקו"ת עכ"ל.
ראה לקמן עד, א. פט, א. קיג, ג. וראה גם לקו"ש ח"ט ע' 19 ובהערה *36.
עוסק בתורה ובמצות נעשה לנשמתו לבושים: ראה בד"ה ואברהם זקן תשל"ז (נדפס בסה"מ מלוקט כרך ד ע' נה) הערה 27 שכ"ה גם בתו"א פ' משפטים עט, סע"ג. ובכ"מ. שבדרך כלל תורה ומצות הם בחי' לבושים אבל בפרטיות רק המצות הם לבושים (”ימים"), משא"כ התורה הו"ע ”זקן" ע"ש.
לקמן לג, א. מציין לכאן. וראה לקו"ת שלח לח, ד.
ואורייתא וקוב"ה כולא חד: נסמן לקמן נז, ג.
אורייתא מח"ע נפקת: זח"ב פה, א. וראה שם קכא, ב.
הקב"ה יושב ושונה כנגדו: ראה תדב"א רבה רפי"ח. יל"ש איכה רמז תתרלה.
ה' צלך: תהלים קכא, ה.
אני ה' אלקיכם: במדבר טו, מא.
ואפי' רשע גמור הוא ממשיך בנפשו האלקית: ”ראה פרדס שער הנשמות סוף פרק יא" הג"ה בגיליון תו"א.
ולרשע אמר אלקים: תהלים נ, טז.
הודו על ארץ ושמים: תהלים קמח, יג.
נעוץ סופן בתחלתן: ס"י פ"א מ"ז. וראה לעיל א, ב ובמ"מ לשם.
ארץ נבראת תחלה: חגיגה יב, א.
לשון אדמו"ר נ"ע בעצמו: ראה לעיל בציונים לכ"ק אדמו"ר זי"ע. בלקו"ש חכ"א ע' 429 העיר בענין שינוי סגנון ותוכן כאן לסגנון התניא.
לקמן במפתח ענינים לכ"ק אדמו"ר זי"ע ערך ”לבוש" — ע"י תומ"צ, תפלה, ענינם ע"פ קבלה". באג"ק לכ"ק אדמו"ר זי"ע כרך ב ע' קב מציין שמאמר זה תוכנו ”קבלה".
להבין מה שנתבאר כאן — ראה מאמר כ"ק הצ"צ נדפס לקמן קלט, ג.
פ' ויחי: זח"א רכד, א.
הנק' חשמל: ראה אוה"ת פ' פנחס ע' א'ר.
וכמו הלחם . . בכוונות עיוה"כ: ראה אוה"ת פ' מטות בתחלתו.
כמ"ש בזוהר פקודי: ראה אוה"ת במדבר ע' צא ע"ש.
בזוהר ויחי: ראה לקמן קלט, ג.
געה"ע הוא מבריאה: בלקו"ת שה"ש ד"ה כי כאשר השמים מח, ד מציין לכאן. ראה אוה"ת תצוה ע' א'תשסט ובכרך ז ע' ב'תשעב. אוה"ת דברים כרך ו בד"ה למען תירא.
והנה געה"ע הוא מבריאה . . ושרשן ממו"ס דא"א: מובא באוה"ת פ' חקת ע' תשפג ושם מציין לקו"א ד"ה להבין מ"ש בפע"ח.
יפה שעה אחת: אבות ד, יז.
ובחכמה אתברירו: נסמן לעיל ה, ד.
אשר שלט האדם באדם: קהלת ח, ט.
ובגלגולים פ"ב: ראה לקו"ת במדבר ב, ב שכ"ה גם בהרמ"ז ר"פ משפטים. (בלקו"ת שם מציין לפרק עשרים).