חי ה' אשר עמדתי לפניו: מלכים-ב ה, טז. וכ"ק אדמו"ר זי"ע בספר המאמרים ת"ש ע' 13 מציין ע"ז ”מדבר בנשמתו קודם שירדה למטה שלכן אומר אשר עמדתי ולא אשר אני עומד (זח"ג סח, ב. וראה ג"כ שם ח"א רלג, ב)".
וכמאמר פרעה: וכ"ה בלקו"ת שה"ש כ רע"א. ועוד. וראה בלקו"ש חכ"א ע' 40 הערה 33.
לי יאורי ואני עשיתיני: יחזקאל כט, ג. ראה בלקו"ש חכ"א ע' 40 הערה 32.
בסה"מ תקס"ה ע' קפט מביא כאן משל מהנשמה המלובשת בגוף, ע"ש.
דקרו לי' אלקא דאלקיא: מנחות קי, א.
ונהר יוצא מעדן: בראשית ב, י. ראה בסה"מ תקס"ה ע' קפט שד' ראשים המה הד' נהרות הם ארבע גליות ע"ש.
ונהר יוצא מעדן . . היא המשכה והארה הנמשכת מח"ע דאצי': באוה"ת נ"ך כרך א ע' שצא מציין לכאן ”ועיין בתו"א פ' וארא בד"ה . . בענין נהר היוצא מעדן מאצי' איך שבבי"ע נפרד לד' ראשים שהם מצרים ובבל כו', וזה ע"ד דפי' בת"ז בהקדמה דף ז' סע"א מט"ט בדיוקנא דצדיק יסוד עלמא כו' והאי איהו על נהר כבר מאי כבר דא מט"ט דאיהו רכב לעמודא דאמצעיתא כו'".
כך אין דומים הנהרות . . פישון נילוס . . יותר ממה שנפלו לבבל כו': ”וכעד"ז שאר הנהרות אינם דומים זל"ז וכפי מספר הניצוצי' כך נמדד זמן הגלות, ולכך במצרים הי' צ"ל רד"ו שנה כדלעיל בענין וינצלו כו' שבמשך זמן זה ליקטו וביררו כל הניצוצים שנפלו בהם" — אוה"ת כרך ז ע' ב'תרז.
וידעו מצרים כי אני ה': שמות ז, ה.
ויודע בם את אנשי סוכות: שופטים ח, טז.
סוס ורוכבו: שמות טו, א.
ויאמן העם וישמעו: שמות ד, לא.
כוכבא דשביט: ברכות נח, ב.
התנים הגדול: יחזקאל כט, ג.
רגלי' יורדות כו': משלי ה, ה.
ומלכותו בכל משלה: תהלים קד, יט.
לכן אמר לבנ"י: הנחת הר"מ בן אדה"ז בסה"מ תקס"ג ע' קו.
ראה לעיל בציונים לכ"ק אדמו"ר זי"ע.
הגהות באוה"ת פ' וארא ע' קעא ואילך. שם ע' רלז, וע' רמ. הנחה אחרת (נדפס מגוכתי"ק הצ"צ) כרך ז ע' ב'תקצז.
לכללות מאמר זה ראה לכן אמור במאמרי אדה"א פ' וארא בהרחב הביאור. ד"ה אני ישנה תרל"ד ע' קס. פלח הרמון שמות ע' סו.
לכן אמר לבני ישראל: שמות ו, ו.
מזכירין יצ"מ בלילות: ברכות יב, ב ועוד.
פי' גם בלילות: באוה"ת פ' בא ע' רסד מציין ע"ז ”הזכרת יצי"מ בלילה אפ"ל ע"ד יחו"ת".
בלילות: לשון רבים. ראה אוה"ת ויקרא כרך ג ע' תשמא. ובאוה"ת וארא כרך ז ע' ב'תקצח ”ואף שהרבה נסים גדולי' היו שנעשו לישראל ואעפ"כ אין החיוב להזכירם פעמיים בכל יום זולת הנס דיצ"מ דוקא שחייבי' להזכירו פעמיים בכל יום".
בכל דור ודור . . בכל יום: פסחים קטז, ב. ראה תניא רפמ"ז. לקו"ת פ' אמור ד"ה וספרתם.
שו"ה ולעומת — מצרים בקדושה: באוה"ת פ' וארא ע' רמ כ' שמצרים דקדושה ”י"ל שרשו שם אלקים שמשם שרש הכלים המגבילים".
מה יפית: שה"ש ז, ז.
עבדו את ה' בשמחה: תהלים ק, ב. ראה אוה"ת תבוא ע' תתשו ואילך.
באוה"ת כרך ז ע' ב'תקצח נוסף ”וכן תחת אשר לא עבדת בשמחה ובטוב לבב כו' וענין שמחה זו הוא ע"ד מ"ש" אם הבנים.
אם הבנים שמחה: תהלים קיג, ט.
כי אם לבינה תקרא: משלי ב, ג.
שו"ה וכדכתיב — אור א"ס ב"ה למטה: באוה"ת פ' בא ע' רסה נוסף ”ר"ל ע"י תומ"צ".
להיות חדוות ה' היא מעוזו: ע"פ נחמי' ח, י. באוה"ת בא ע' רסה נמצא קיצור מהדרוש ”כנס"י אהבה בתענוגים, ובנפש זהו שמחת הנפש בהוי' עושה על ידי אקב"ו".
תחת אשר לא עבדת: דברים כח, מז.
מרב כל כו', דהיינו: בבוך באב' 82 נוסף בגוכתי"ק כ"ק אדמו"ר הצ"צ: מרב כל, פי' יותר מרב כל דהיינו.
דהיינו בחי' כל התענוגים הרוחניים ג"ע עליון וג"ע תחתון: מובא באוה"ת בראשית כרך ד תשפו, ב.
מחמת שיתבונן: בגוכתי"ק הנ"ל נוסף: כמה גדול ורב כח ועוז יקר תפארת קדושת אור א"ס ב"ה המלובש בעבודתו בקיום המצות כי הנה כתי': כי נשגב.
כי נשגב שמו לבדו: תהלים קמח, יג. בלקו"ת ואתחנן ד, ב מציין לכאן.
פי' ששמו הוא מדת מלכותו: ראה לקמן עט, ב. ובספר המאמרים תש"א ע' יא.
מלך שמו נקרא: פיוט אדון עולם.
עוזר וכו': בגוכתי"ק הנ"ל: עוזר ומושיע כו'.
ושכנתי בתוכם: שמות כה, ח.
מלכותך מלכות כל עולמים: תהלים קמה, יג.
שיקרא — שמו מלך עליהם: ראה אוה"ת בא ע' רסה.
ויש שמברכין בעל . . בלמ"ד: ראה שו"ע אדמו"ר הזקן או"ח סי' תלב סעיף ד.
במצותיו ממש: בגוכתי"ק הנ"ל נוסף: שע"י אתעדל"ת אתעדל"ע להיות המשכות אור א"ס ב"ה.
הקב"ה מניח תפילין, הקב"ה מתפלל: ברכות ו, א. ראה לעיל לד, ד.
אני מדבר בצדקה: ישעי' סג, א.
דאורייתא וקוב"ה כולא חד: מובא בתניא פ"ד ר"פ כ"ג בשם הזהר. וראה זח"א כד, א. זח"ב ס, א. לקו"ת נצבים רד"ה כי קרוב אליך. ולהעיר ג"כ מתיקונים תי' ו ותי' כה — הערת כ"ק אדמו"ר זי"ע בספר המאמרים ת"ש ע' 66. ובסה"מ תש"ח ע' 114.
זיו והוד: בגוכתי"ק הנ"ל: והודו.
בי"ה ה' צור עולמים: ישעי' כו, ד.
ובזהר איתא דבמחשבה אחת ברא את העולם: זח"ב כ, א.
היוצר יחד לבם: תהלים לג, טו.
כולם נסקרים בסקירה אחת: ר"ה יח, א.
ואמרו רז"ל כולם . . וכמ"ש במ"א: ראה לקו"ת ראה כה, א.
שאין כל העולמות כדאי לו: באוה"ת בא ע' רסז קיצור.
עבדו את ה' . . הרי הן בבחי' עיבור: מובא באוה"ת שה"ש כרך ב ע' תרד.
אם הבנים שמחה: תהלים קיג, ט. בגוכתי"ק הנ"ל נוסף: בבחי' לידה.
והנה המעכב . . אל גילוי הלב: מובא בביאוה"ז לצ"צ כרך א ע' תקמו.
מצר הגרון שהוא האמצעי בין מוחין שבראש ללב: נתבאר בד"ה קול דודי תרמ"ג ע' קיט.
כעצמות בבטן המליאה: ע"פ קהלת יא, ה.
בכל פרשת העבור יהיו צרכיהם לפניך: ברכות כח, ב. כט, ב. וראה ירושלמי ברכות פ"ד ה"א.
והגאולה נק' בשם לידה: ראה לעיל נה, א.
כי נשגב שמו לבדו: תהלים קמח, יג.
הרינו חלנו מפניך ה': בגוכתי"ק הנ"ל: ”הרינו חלנו כו' מפניך ה'", ואולי הכוונה לישעי' כו, יז, יח.
הוא כדי . . ב"ה: בגוכתי"ק הנ"ל: הוא צער מניעות וגלוי אור הוי' ב"ה להיות בבחי' לידה.
ותשליך במצולות . . חטאתם: מיכה ז, יט.
כל הקורא בתורה: ראה תדב"א רפי"ח.
והבאתי אתכם אל הארץ: שמות ו, ח.
כי הנה כתיב אל ארץ טובה ורחבה: קטע מכאן מובא בסה"מ תרל"ד ע' קפח.
אל ארץ טובה ורחבה: שמות ג, ח.
וא"י זו היא בחי' תושבע"פ: ע' באוה"ת פ' ראה ע' תשמג שמציין על זה שבזהר פ' אחרי סח, א משמע צבי הוא יסוד ע"ש. וראה ברשימות על שה"ש ע' נה.
מארז"ל ע"פ ארץ צבי: כתובות קיב, א.
שכל התורה היא ספורי מעשיות: במאמרי אדה"א שמות ע' סח כ' ”ובפרט בס' בראשית שמספר בתולדות הדורות עד אברהם ובעניני' של מלחמות המלכים וסיפורי האבות ואף בעבדי אבות . . ."
דאורייתא מחכמה נפקת: זח"ב קכא, א.
ולחכימא ברמיזא: זח"א כו, ב.