יהודה אתה: המאמר הוא משנת תקס"ו — ראה ברשימת המאמרים בסה"מ שם הערה 7. ובכת"י 2067 יא, ב נרשם: פ' ויחי תקס"ז. ובבוך 2223 נה, א: שנת תקסו לפ"ק בלאדי.
הנחת ר' משה בן אדה"ז בסה"מ תקס"ו ח"א.
ראה לעיל בציונים לכ"ק אדמו"ר זי"ע.
הגהות וביאורי וקיצורי הצ"צ אוה"ת בראשית כרך ה תתקצז, א ואילך. תתרה, ב. כרך ו תתשלח. ד"ה זה: ראה בסה"מ תרפ"ח. בסה"מ חורף תשל"ח (נדפס בלקו"ש ח"כ ע' 347). וראה שם בסיום המאמר הרמז בזה שהתחלת הסדרה בתו"א היא בהפסוק יהודא אתה. ד"ה יהודא אתה תשמ"ו.
ד"ה יהודא אתה במאמרי אדה"א בראשית ע' תצז וע' תקל מיוסדים על מאמר זה.
ראה סה"מ פר"ת ע' ריז.
יהודה אתה יודוך אחיך: בראשית מט, ח.
הנה יהודה נק': ראה במילואים ליהל אור ע' תרלד. ועיין מענין הודאה בסידור בד"ה מזמור לתודה. ובדרוש ל"ג בעומר. וראה גם בלקו"ת פ' עקב בדרוש ברהמ"ז בענין ברכת הארץ שמתחלת בהודאה נודה לך. ובלקוטי שיחות לפ' וישב ח"ו ע' 195 הערה 77.
הפעם אודה: בראשית כט, לה.
שו"ה נק' הפעם — חוצב: בבוך 633 ליתא תי' זו.
ככה יעשה איוב: איוב א, ה.
שו"ה יהודה — ויהי' פי': בבוך 414: [פי'.
שו"ה ההוה — נכתב בתוס' . . הדל"ת): בבוך 414. 633 ליתא.
שו"ה אודה — הם הגורמים לבחי': בבוך 633: הם ממשיכים בחי'.
שו"ה יהודה: בבוך 414: יהודה].
(ובנחמי' י"א) נכתב יהודה בסגול תחת הדל"ת: בבוך 1824: בתוסף ה' יהודה. וכ"ה במאמרי אדה"א בראשית ע' תצז ושם ”והוא מ"ש בד"ה תיבת יהודה בחולם על הוי"ו". וראה בהנסמן לשם.
(ובנחמי' יא) נכתב יהודה בסגול: וכ"ה בשערי אורה כ, ב. מציין לפסוק זה. אבל במאמרי אדה"א בראשית ע' תצז ובעוד מקומות (ראה במ"מ לאדה"א שם) מצויין: ”בד"ה תי' יהודה בחולם". ע"ש. להעיר שבהנחת ר' משה בן אדה"ז בסה"מ תקס"ו ע' רה ליתא כל הענין.
שו"ה הגורמים — לבחי': בבוך 414 ליתא.
ראובן . . האהבה: ראה ד"ה יהודה אתה תרפ"ח. ספר המאמרים תש"ח ע' 155.
פני ארי' אל הימין: יחזקאל א, י.
אריה אותיות ראיה: ראה ת"ז תי' ע.
דגל מחנה ראובן תימנה: במדבר ב, י. ראה זח"ג קיח, ב.
כבכורה בתאנה בראשיתה ראיתי אבותיכם: הושע ט, י. ראה באוה"ת ויחי תתקצח, א.
כי ראה ה' וגו' כי עתה: בראשית כט, לב. ראה באוה"ת ויחי תתקצח, א.
גנבא אפום מחתרתא: ברכות סג, א — ע"פ גי' העין יעקב. וראה במאמרי אדה"א בראשית ע' תצט הביאור.
אלף אלפים ורבו רבבן: דניאל ז, י.
לך ה' הגדולה: דה"א כט, יא.
נכספה וגם כלתה נפשי: תהלים פד, ג.
ואמתות שם יחיד הוא שהוא לבדו הוא: בבוך 414. 633 ליתא.
ואמתות שם יחיד . . וענין אחד: ראה לקמן נה, ב. ובמאמרי אדה"א בראשית ע' תק.
מי לי בשמים: תהלים עג, כה.
בכל לבבך וארז"ל בשני יצריך: דברים ו, ה. ברכות נד, א.
שו"ה האהבה — כי התשובה . . במי שיש בידו: בבוך 414: כי בחי' בעל תשובה אינה: במי שיש.
כי התשובה אינו דוקא במי שיש בידו עבירות ח"ו: ראה לקו"ת בלק עה, ב. שבת שובה סו, ג. לקו"ש ליקוט אלול תשל"ט הערה 12.
צרורה בצרור החיים: ע"פ שמואל-א כה, כט.
שו"ה בהתלבשותה — זמן ומקום: בבוך 414: מקום וזמן.
ויצעקו אל ה' בצר להם: תהלים קז, ו.
צר לו המקום: ע"פ ישעי' מט, כ.
בבוך 633: צר לי המקום.
אשר הוצאתי אתכם מאמ"צ: במדבר טו, מא.
שו"ה לה' —: בבוך 414 נוסף: ממש.
במקום שבע"ת כו': נסמן לעיל כב, ג.
וכדאי' בזהר: ח"א קכט, ב. קצט, ב. ראה לעיל כו, ד. ועוד.
שו"ה ונפש הבהמית — ואתהפכא: בבוך 633: להתהפכא.
כי ראה ה' בעניי: בראשית כט, לב.
ואל אישך תשוקתך: בראשית ג, טז.
ראובן שהוא ענין בחי' פ' ראשונה שבק"ש: ראה באוה"ת פ' כי תשא ע' א'תתפו שמכאן משמע דק"ש הוא רק הכנה לשמ"ע, והרי ק"ש מדאורייתא וגם יחוד חו"ב ושמו"ע יחוד ת"ת ומל' ע"ש שמפרש דק"ש הוא יחוד חו"ב בשביל להחיות העולמות בלי התחדשות, אבל יחוד ת"ת ומל' הוא להוליד נשמות חדשות ע"ש בארוכה. וראה גם באוה"ת דברים כרך ה ע' ב'נג.
פ' ראשונה שבק"ש . . ופ' שני' שבק"ש: ראה בסה"מ תרל"ג ח"א ע' קמג.
ה' שמעתי שמעך יראתי: חבקוק ג, ב. ראה מאמרי אדה"א בראשית ע' תקמה בפי' הפסוק.
וירא העם וינועו: שמות כ, יח.
אם רץ לבך שוב לאחד: ספר יצירה פ"א מ"ח. ”והענין של בחי' השוב הזה הוא בחי' הריחוק שמתרחק ומשפיל א"ע מאד, והוא בחי' שמאל דוחה דהיינו שמדחה א"ע ומשפיל א"ע ביותר להיות עומד בריחוק מקום דוקא" — מאמרי אדה"א בראשית ע' תקד. וראה שם ע' תקמד.
וכ"ה באוה"ת ויחי תתשלט, א, אבל בבוך 414: שוב כו'.
השמרו לכם פן יפתה: דברים יא, טז.
כי שמע ה' כי שנואה אנכי: בראשית כט, לג.
נבזה בעיניו נמאס: תהלים טז, ד.
(ובזה יובן . . כלול מאהבה . . וש"פ ויחי): קטע זה ליתא בבוך 414. 633. 1824 (מאמרי אדה"ז). הוספת הצ"צ.
ע"פ אלה מסעי: לקו"ת שם צ, א. ובאוה"ת שם.
ע"פ ויחי: צ"ע לאיזה מאמר הכוונה.
ילוה אישי אלי: בראשית כט, לד.
ימינא ושמאלא ובינייהו כלה: פיוט אזמר לשבחין (זמירות ליל שבת).
מי יעלה בהר ה': תהלים כד, ג.
שלכן נמשלה התורה למים: ראה לעיל יז, ד.
אך הנה כל ג' בחי': ראה אוה"ת פ' יתרו ע' תתקצא.
מכלל שהיא עדיין אינה כלולה ומיוחדת: ראה באוה"ת ויקרא כרך א ע' רכג.
(בשמים . . כלא ממש חשיבי): קטע זה נמצא כאן גם באוה"ת ויחי תתשלט, ב. אבל בבוך 414. 633. 1824 (מאמרי אדה"ז) נמצא לקמן קודם תי' ”והן הן בחינות".
בבוך 633 הקטע: ועד"ז שאר הבחי' . . ממש הסוכ"ע: נרשם בצד הגליון — בכת"י הסופר עצמו — אבל באוה"ת כרך ו תתשלט, ב כמו בהנדפס.
אבל בחי' יהודה שהוא בחי' הודאה: ראה לקו"ש חל"ה ע' 196 הערה 36.
בלחש ובחשאי: ע' מענין בחשאי בלקו"ת בד"ה האזינו הראשון ספ"ד.
שכדי להיות בחי' זו שהוא בחי' יהודה . . כאילו הוא לנוכח: קטע מכאן מובא באוה"ת פ' שמות כרך ח ע' ג'נה עם הגהות ושם מוסיף: ”(ר"ל שיהי' הביטול במוחו באמת כאלו המלך מ"ה הקב"ה הוא לנוכח ממש)".
שו"ה כאילו — יודוך אחיך: בבוך 633 נוסף: דהיינו.
ראובן שמעון ולוי: באוה"ת חנוכה כרך ה תתקלח, ב מבאר ”שהן ק"ש אמת ויציב".
(ובמנחה . . קודם התפלה): וכ"ה בבוך 633 ובלי מוסגר. באוה"ת בראשית כרך ו תתשלט, ב. אבל בבוך 1824 נמצא קטע זה לקמן אחר תי' ”וזהו ענין נעוץ תחלתן בסופן והמ"י".
(וע' במ"א . . ביטול ממש): בכת"י ליתא.
וע' במ"א ע"פ ולשרקה: ראה לקמן מז, א.
אם לא שויתי ודוממתי: תהלים קלא, ב.
ואחר האש קול דממה דקה . . תמן קאתי מלכא: מלכים-א יט, יב. ת"ז תי' ה.
(בחי' פנים . . וכאלו כפאו וכו'): בכת"י ליתא. ונמצא באוה'ת ויחי תתשמ, א.
כמאן דשדי בתר כתפי': ראה תניא פכ"ב.
וכאלו כפאו וכו': ע"פ לשון הגמ' נדרים כ, ב.
א"ת ידך אלא יודי"ך: ת"ז בהקדמה.
וירא ישראל את היד הגדולה: שמות יד, לא.
לפי שהוא בחי' הודאה וביטול בבחי' סוכ"ע: באוה"ת סדור ע' רנא הקשה איך זה נק' יהודה דההודאה היא כשאינו משיגו ע"ש.
כולם בחכמה עשית: תהלים קד, כד.
אך עיקר הגורם לכל . . כי הנה ההשתחוואה: בבוך 633: אך עיקר השתחוואה הוא בחי' המשכה וזהו ענין ההשתחוואה: שבשמו"ע.
(ע' ר"פ . . ליל): בכת"י ובאוה"ת ויחי תתשמ, ב (שנדפס מגוכתי"ק הצ"צ קודם הדפסת התו"א) ליתא.
ישתחוו לך בני אביך: בראשית מט, ח.
דאורייתא מחכמה נפקת: זח"ב קכא, א.
שמע בני מוסר אביך: משלי א, ח.
מוסר אביך זו תושב"כ: אגה"ק סי' כ"ט ע"פ זח"ב רעו, ב.
ביאור על הנ"ל: באוה"ת ויחי תתשמ, ב (נדפס מגוכתי"ק הצ"צ).
הנחת ר' משה בן אדה"ז והנחת מהרי"ל נדפס בסה"מ תקס"ו ח"א.
הנה השבטים: ראה אוה"ת שמות ע' ה. בבוך 1824: שבטים.
ע"פ והנה אנחנו מאלמים אלומים: לעיל כח, ג.
באוה"ת ויחי תתשמ, ב: וכמ"ש במ"א ע'פ ששם עלו שבטים שבטי י"ה כו'.
שו"ה דנוקבא — (וכמש"ל . . למטה): באוה"ת שמות ע' ה נמצא הגה"ה אחרת. בבוך 1824 ליתא הגה"ה.
הן י"ב גבולי אלכסון: ראה לקו"ת צו יז, א.
והנה באתערותא דלתתא . . וענין ראי': בבוך 1828 בשינוי: ובאתערותא דלתתא אתערותא דלעילא ע"י ראובן ראיי' פני ארי' ראיתי את אבותיכם התקרבות ממשיך מלמעלה ראה ה' בעניי כי עתה יאהבני אישי וימינו תחבקני ושמיעה אם שמוע תשמעו מעורר מלמעלה כך כי שמע ה': וענין ראיה.
הנוסח מבוך 1824 נדפס במאמרי אדה"ז תקס"ו ח"א.
ראיה אותיות אריה: זח"ג רלד, א. ת"ז תי' ע (קכב, א). וראה גם לקמן עא, ד.
בלקו"ת שמע"צ צא, ג מציין לכאן.
שו"ה נמשך — אל הימין: באוה"ת שם: ”(ארי' אותיות ראי', ועמ"ש מענין ארי' בד"ה ויקח מן הבא בידו מנחה)". [לעיל כז, ג]. ראה אוה"ת נ"ך כרך ב ע' א'נו ואילך.