כח הפועל בנפעל: ראה לקמן צו, ג במ"מ.
הדגש מורה על התחלה: באוה"ת נ"ך ירמי' ע' שנט מציין על זה ”והיינו כי ההתחלה הוא מבחי' מל' שהוא ראשית מלמטלמ"ע וגם בראשית ברא אלקים וארז"ל בתחילה עבמ"ח לברוא העולם במדה"ד", עכ"ל.
כל התחלות קשות: תענית י, ב. זח"ב קפז, א.
ששם אין יניקה ואחיזה לסט"א כלל: ע' בסדור סד"ה הללוי' הללי נפשי גבי והרי ידוע שיש יניקה.
אלפי שנאן: הקטע מובא באוה"ת פ' בהעלותך ע' שפב. נ"ך כרך א ע' מו.
א"ת שנאן אלא שאינן: ע"ז ג, ב.
בז"א אין לו רק ט"ס: באוה"ת נ"ך שם מוסיף ”(כמש"ש בד"ה ביאור ע"פ משה ידבר)".
”והנה אף שז"א אין לו רק ט"ס עכ"ז הרי המל' משלימתו לע"ס כמש"ש שהיא עשיראה דכולהו, וכמ"ש בזח"ג חקת ק"פ ע"ב גבי בגין דהיא שלומי אמוני ישראל, ובמק"מ שם ר"ל שמשלמת לכל ספירה וספירה". אוה"ת בהעלותך ע' שפב. ראה לקו"ת שה"ש יח, א.
ויש ט"ס מלמעלה למטה: ראה באוה"ת בראשית כרך ג דף תפג, ב. תפה, א. וענין ב' טיתי"ן אלו מבואר בת"ז תיקון י"ח. ע"ש.
ב' טיתי"ן דמט"ט: ראה באוה"ת ואתחנן ע' שכג.
ח"י ברכאן דצלותא: ראה זח"א כו, א. ראה לקמן קכב, ד.
משא"כ במלכות הם רבותיים שהיא י"ס גמורות: ואפשר שכוונתו בזה לבאר מה שאיתא בע"ז שם ”שנאמר (תהלים סח, יח) רכב אלקים רבותים אלפי שנאן א"ת שנאן אלא שאינן", היינו (כדפרש"י שם) שב' אלפים חסרים מרבותיים. ואינו מובן (כמו שהקשה בי"א לתהלים שם (ע' רלו)), דהול"ל ח"י אלפים ומה לו להזכיר רבותים ולומר אח"כ אלפי שנאן (היינו שאינן)? ועל זה מבאר, דהא דכתיב ”רבותים" (ורק אח"כ מוסיף ”אלפי שנאן" היינו שאינן) — כי המספר ח"י אלף הוא בז"א, משא"כ במלכות הם רבותיים. — ספר הערכים-חב"ד אותיות אות ט ע' תפה.
על כל דבור פרחה נשמתן: שבת פח, ב.
ביו"ד נברא העוה"ב: מנחות כט, ב.
בטל שעתיד להחיות בו את המתים: שבת פח, ב. וש"נ. זח"ג רפח, א. שג, א.
ונתתי גשמיכם בעתם: ויקרא כו, ד.
עד כל ימי הארץ זרע וקציר: בראשית ח, כב.
ושמרתם וגו' אשר יעשה אתם: ויקרא יח, ה.
ויחרד כל העם: שמות יט, טז.
ורוח אייתי רוח: זח"ב קסב, ב.
ונק' בזהר: ת"ז בהקדמה.
ואלה המלכים אשר מלכו בארץ אדום: בראשית לו, לא.
אחור וקדם צרתני: תהלים קלט, ה.
אחור למע"ב: ברכות סא, א.
האבות הן הם המרכבה: נסמן לעיל ד, ג.
ז"א בעתיקא אחיד ותליא: זח"ג רצב, א. נסמן לעיל יט, ב.
ולכך נא' . . רמה קרני: מובא באוה"ת ואתחנן ע' צב.
אבל בעתיקא: באוה"ת שם: אבל בבחי' עתיקא.
וגם . . כי לא אדם: שמואל-א טו, כט. ראה ד"ה באתי לגני תשכ"ח סעי' ד לצד הערה 46 (סה"מ מלוקט כרך ב ע' רמב).
בענין שאול — בסה"מ תר"ן ע' שמ מציין לכאן.
כי מלכות דוד נלקחה ממקום עליון: קטע מכאן מובא באוה"ת נ"ך כרך ב ע' תשמט.
שהיא מבחי': באוה"ת שם ליתא תיבות אלו.
שאול באחת ועלתה לו: יומא כב, ב.
רמה קרני בה': שמואל-א ב, א.
לקמן קיד, א מציין לכאן.
לפי' קרן ראה אוה"ת נ"ך כרך ב ע' תשמט פי' קרן לשון עצמיות, ולשון קרן זווית שהוא אין ובטול.
שדוד שנמשח בקרן: מגילה יד, א. ראה לקו"ת שמיני יט, ב. וראה באוה"ת נ"ך כרך ב ע' א'עט שמציין לכאן.
לפי' קרן ראה אוה"ת נ"ך כרך ב ע' תשמט.
וינחם ה' על הרעה: שמות לב, יד.
רמה שהוא בחי' עתיקא: ראה אוה"ת פ' משפטים ע' א'פט.
אך ההפרש שבין חיות הקדש: באוה"ת שה"ש ע' ז מציין לכאן.
וכנודע שיש שני מיני זיווגים: ראה ע"ח שער הנסירה רפ"ב. ופע"ח שער הק"ש פ"ה. לקו"ת נצבים מז, א. שה"ש כ, ב ואילך. אוה"ת פ' בשלח ע' תקטז.
באוה"ת ר"ה ע' א'שסה מציין לכאן וז"ל: ”דשם משמע [הכוונה לכאן] שהמלאכים ממשיכים יחוד חיצוניות דאו"א שהוא להחיות העולמות מאין ליש, וע"י עבודת הצדיקים נמשך יחוד פנימיות או"א כו', וכאן [באוה"ת ר"ה] מבואר שגם היחוד דחיות העולמות נמשך ע"י הצדיקים", ע"ש.
זווגייהו תדיר: ראה זח"ג רצ, ב.
תרין רעין דלא מתפרשין: זח"ג ד, א. וראה לעיל י, ב.
שהוא לקיום העולמות: ראה ע"ח שער הכללים פי"ג. ראה ד"ה חיב אדם לברך תרל"ח פרק א.
צדקה תרומם גוי: משלי יד, לד.
זכור ושמור בדבור אחד נאמרו: ר"ה כז, א.
ואביו שמר את הדבר: בראשית לז, יא.
עין בעין יראו: ישעי' נב, ח.
וראו כל בשר: ישעי' מ, ה.
במחשבה עליונה . . קול השופר כו': בבוך תקצ"ה (ריג, א) אין קטע זה, והסיום שם: במחשבה עליונה לגבי עצמיות בחי' כי לא אדם כנ"ל כך עינינו נשואות ומייחלות עד שיחנינו בבחי' עליונה כו' וד"ל.
להבין . . האבות הן הן המרכבה: הנחת כ"ק אדה"א בסה"מ תקס"ט ע' קסג. ובאחד מהכת"י רשום ”ביאור שני לדרוש דשבועות".
באוה"ת פ' וארא ע' רכב. ובפ' בהעלותך ע' שמא וביהל אור ע' תלט [כנראה הכוונה לכאן] מציין ”ביאור על פסוק זכור את יום השבת".
מאמר זה הובא ונתבאר בד"ה פדה בשלום תרל"ב (נדפס לראשונה בקונטרס בפ"ע בשנת תשכ"ה) ע' יב. ובהמשך מים רבים תרל"ו פרקים קיד-טו. ובדרושי חתונה להמהר"ש ע' קצט. סה"מ תרס"ג (הוצאת תשנ"ד) ע' קלב. סה"מ עזר"ת ע' צו.
האבות הן הן המרכבה: ב"ר פמ"ז, ו. נסמן לעיל ד, ג.
וענין פי' מרכבה ראה אוה"ת פ' שמות ע' רכב. אוה"ת בהעלותך ע' שמא. סה"מ תרל"ה כרך ב ע' תב. המובאים לקמן.
למה נקראו בבחי' מרכבה: באוה"ת פ' בהעלותך ע' שמא מבאר דהקושיא ”דבשלמא בחי' המרכבה דפני ארי' פני שור כו' שהם בבי"ע שפיר שייך לקרותו בשם מרכבה מטעם ששרשם מבחי' מלכים דתהו שנפלו בשבה"כ בעולם הבריאה וע"כ יש בכוחם להעלות בחי' אדם שעל הכסא כו', אבל האבות ששרשן מחג"ת דאצי' דאיהו וגרמוהי חד א"כ למה נק' בשם מרכבה" ע"ש.
קטע מכאן נמצא גם בסה"מ תרל"ה כרך ב ע' תב. במים רבים תרל"ו פרק קיד ואילך עם איזה הוספות, וז"ל שם: ולכאורה יפלא מהו שייך לומר על האבות שהם בחי' אדם כמ"ש [יהושע יד, טו] האדם הגדול בענקים שקאי על אברהם, והיתכן לומר עליו מרכבה שזהו יתכן רק בבהמות וחיות שהם מרכבה הנושאות את הכסא עם בחי' אדם שעלי' לפי כי שרשן הוא מבחי' התהו שקדם לתיקון כנ"ל ס"פ קיג [בהמשך מים רבים תרל"ו] גם בענין האופנים נגד השרפים וכ"ש בכלל בחיות ובהמות נגד האדם שהוא מבחי' התיקון כמ"ש [בראשית א, כו] נעשה אדם בצלמנו כדמותנו שהוא בחי' אדם דתיקון וכמ"ש בזהר [ראה זח"א כב, א] ויאמר אלקים ויאמר אבא לאימא שהם מפרצופי התיקון כנודע, ומה"ע שיהי' האבות בחי' מרכבה להעלות הרוכב כמו הסוס שנושא את הרוכב כו'. ע"ש עוד.
ראה ד"ה שלום רב תשל"ח סעי' ז הערה 61 (סה"מ מלוקט ח"ב ע' רג).
התכללות ג' קוין: וכ"ה באוה"ת פ' שמות ע' מד, ובסה"מ תרל"ב ע' יב. והעיר באוה"ת שם כ"ק אדמו"ר זי"ע: ”בכ"מ רגיל: שני קוין, וצ"ע".
וקו באמצע: אלא שהתדמותם היא רק לענין ההתחברות דקו האמצעי — מים רבים תרל"ו פרק קיד, ראה שם עוד.
וצ"ל הלא שם מ"ה . . אך באמת הא בהא תליא: ראה לקו"ת שה"ש לא, א.
בתמונת ג' קווין: במים רבים תרל"ו פרק קיד נוסף: המורה התפשטות בחי' מציאות שלכאורה זהו היפך בחי' הביטול.
חסד דרועא ימינא: ת"ז בהקדמה בד"ה פתח אליהו.
ועבד הלוי הוא: במדבר יח, כג.
מחבר שני הפכים . . מבחי' עליונה: ראה אגה"ק סי' יב.
ששם בטלים אלו השני הפכים: ראה לקו"ת מטות פז, ב. אוה"ת פ' וארא ע' קנ.
והחיות רצוא ושוב: יחזקאל א, י.
ע"י חיות המרכבה: ע' באוה"ת פ' עקב ע' תקנ.
ולא יהיו ענפין מתפרדין: מובא באוה"ת פ' משפטים ע' א'קא.
וזהו ודמות פניהם . . הג' קוין והתכללותן: יחזקאל א, י. ראה ביאורי הזהר להצ"צ ע' תנח, ביאור ע"ז.