1
זָבִים. אדם שיוצאת ממנו הפרשה מוגלתית (הדומה במראה לשכבת זרע) כתוצאה מחולי (הלכות מחוסרי כפרה ב,א).
2
וְזָבוֹת. אישה הרואה דם שלא בזמן הראוי לנידתה (הלכות איסורי ביאה ו,ב-ג).
3
שֶׁהֵן מְטַמְּאִין הַמִּשְׁכָּב וְהַמּוֹשָׁב אֲפִלּוּ מִתַּחַת הָאֶבֶן. אם אחד מהטמאים הללו היה על גבי כלי שעשוי לישיבה או לשכיבה, אפילו כשלא נגע בכלי ואפילו הייתה אבן (שאינה נטמאת) חוצצת בינו לכלי, נטמא הכלי (הלכות מטמאי משכב ומושב ו,ה). וזאת בניגוד לטומאת מת (הלכות טומאת מת ה,יד).
4
מַה שֶּׁאֵין הַמֵּת מְטַמֵּא. ולכן הוא משולח רק ממחנה שכינה.