לְשַׁגְּרָן לְבֵית חָמִיו. לשלוח כמתנה עבור ארוסתו הנמצאת בבית חמיו.
וְאָמַר לוֹ אִם מְקַבְּלִין אוֹתָן מִמֶּנִּי אֲנִי נוֹתֵן אֶת דְּמֵיהֶם. התנה את הקנייה בכך שירצו לקבלם ממנו בבית חמיו.
וְאִם לָאו אֶתֵּן לְךָ שָׂכָר מְעַט. התנה שאם לא ירצו לקבל את הכלים ישלם לאומן עבור טובת ההנאה שהייתה במציאת החן על שליחת המתנה (בבלי בבא מציעא פא,א).
וְנֶאֶנְסוּ בַּהֲלִיכָה הֲרֵי זֶה חַיָּב לְשַׁלֵּם. מכיוון שיש לו מעמד של קונה כל זמן שלא התברר שלא מקבלים ממנו, והקונה נושא באחריות מלאה למה שקנה שהרי הוא שלו.
וְאִם נֶאֶנְסוּ בַּחֲזִירָה פָּטוּר. שהרי כבר התברר שאין ברצונו להשלים את המקח, ומשום שנהנה מהאפשרות לקחת את הכלים לבית חמיו ללא התחייבות לקנותם, דינו כשומר שכר שחייב בגנבה ואבדה ופטור באונס (תוספות רי"ד נדרים לא,ב, וראה מאירי ורא"ש שם שפירשו באופן דומה).
נְטָלָן עַל מְנָת לְמָכְרָן לַאֲחֵרִים וְאָמַר לוֹ וכו'. התנה את הקנייה בכך שיצליח למכרם במקום מסוים או עד זמן מסוים.
וְנֶאֶנְסוּ בֵּין בַּהֲלִיכָה בֵּין בַּחֲזִירָה חַיָּב לְשַׁלֵּם. אף על פי שקנאם רק בתנאי שימכרם במקום מסוים או עד זמן מסוים, מכל מקום כוונתו למכרם אם ימצא להם קונה מתאים אף בדרך חזור, ולכן דינו כקונה עד שיחזיר את הכלים (בבלי בבא מציעא פא,א).