מִי שֶׁהָיְתָה לוֹ קַרְקַע תַּחַת יַד אֶחָד. אדם אחר היה משתמש בה כבעלים.
אוֹ שֶׁהָיוּ לוֹ מִטַּלְטְלִין פִּקָּדוֹן. הפקיד מיטלטלין אצל אדם אחר.
וְרָצָה לַעֲשׂוֹת שָׁלִיחַ לָדוּן עִם זֶה. להסמיך אדם שיתבע במקומו את המחזיק בקרקע או בפיקדון.
הֲרֵי זֶה כּוֹתֵב לוֹ הַרְשָׁאָה. שטר שבו הוא ממנה את השליח למורשה.
וְצָרִיךְ לִקְנוֹת מִיָּדוֹ שֶׁהִרְשָׁהוּ. להקנות לו את הדבר שהוא תובע. הקניין המדובר כאן הוא קניין חליפין שעל ידו מקנה לשליח את הקרקע או המיטלטלין כדי שיוכל לתבעם עבורו ('קניין סודר', ראה הלכות מכירה ה,ה ובביאור שם, וראה לקמן ה"ז שכאשר מדובר במעות צריך להקנות לו אגב קרקע).
וְכַיּוֹצֵא בְּעִנְיָנִים אֵלּוּ. אמירה אחרת שמשמעותה שמקנה לו את הדבר שהוא תובע עבורו.
מִפְּנֵי שֶׁהוּא אוֹמֵר לוֹ. הנתבע יכול לומר לשליח.
אַף עַל פִּי שֶׁכָּתַב לוֹ כֵּן אֵינוֹ אֶלָּא שָׁלִיחַ. אף על פי שכתב לו שידון ויזכה ויוציא לעצמו ועשה קניין על כך, אין כוונתו להקנות לו את הדברים באופן מוחלט או בשותפות, והקנייה זו נועדה רק כדי לאפשר למורשה לדון עבורו עם הנתבע.