הָעֲרָכִים. הקדשה ממונית המיועדת לבית המקדש. לחלק מהערכים סכום נתינה קבוע מן התורה (ערכי אדם, ערכי שדות) וחלקם נערכים על פי שוויים (בתים, בהמות ומיטלטלין) כפי שיתבאר.
נִדְרֵי הֶקְדֵּשׁ. נדרי נתינה לבית המקדש (ראה הלכות נדרים א,ב).
אִישׁ כִּי יַפְלִא נֶדֶר בְּעֶרְכְּךָ נְפָשֹׁת לַיי. איש שיוציא בשפתיו ('יפליא') נדר, להקדיש לה' ערך של נפשות ('בערכך נפשות לה' ').
לֹא יַחֵל. שהמחלל את דיבורו ואינו מקיים את נדרו עובר על מצוות לא תעשה שנאמר: "איש כי ידֹר נדר לה'... לא יחל דברו ככל היֹצא מפיו יעשה" (הלכות נדרים א,ה).
לֹא תְאַחֵר. שהמאחר לשלם את נדרו למקדש, עובר על מצוות לא תעשה, שנאמר: "כי תדר נדר לה' אלהיך לא תאחר לשלמו" (ראה הלכות מעשה הקרבנות יד,יג).
כְּכָל הַיֹּצֵא מִפִּיו יַעֲשֶׂה. שהיא מצוות עשה בכל נדר שיקיים האדם את נדרו (הלכות נדרים א,ד).