1
מְמַשְׁכְּנִין אוֹתָן וְלוֹקְחִין מֵהֶן בְּעַל כָּרְחָן מַה שֶּׁנָּדְרוּ. נוטלים מהם דברים השייכים להם בתורת משכון, או בתורת תשלום עבור הערך שנדרו.
2
וְאֵין חַיָּבִין לְהַחֲזִיר לָהֶן הַמַּשְׁכּוֹן בַּיּוֹם אוֹ בַּלַּיְלָה. שלא כמלווה הממשכן את הלווה שמחויב להחזיר לו את המשכון בזמן שהוא צריך לו (הלכות מלווה ולווה ג,ה). ומלבד שינוי זה, דומים דיני הגבייה של המחויב להקדש לגבייה בהלוואה רגילה (שם א,ד-ז).
3
שֶׁצְּבָעָן לִשְׁמָן... שֶׁלְּקָחָן לִשְׁמָן. שצבעם או קנאם לצורך אשתו ובניו, על אף שעדיין לא לבשום או נעלום בפועל.
4
וְכֵן הַמַּקְדִּישׁ כָּל נְכָסָיו. המתחייב לתת את כל נכסיו להקדש (ראה לקמן ו,ג).