בְּקִיאִין. שמאי רכוש מומחים.
כְּשֶׁגּוֹבִין מִטַּלְטְלִין שֶׁמְּמַשְׁכְּנִין מֵחַיָּבֵי עֲרָכִין. שהמעריך ואין בידו לשלם, ממשכנים את נכסיו ומוכרים אותם, והכסף ניתן לבדק הבית (לעיל ג,יד).
וּכְשֶׁמַּעֲרִיכִין בְּהֵמָה וְכַיּוֹצֵא בָּהּ מִשְּׁאָר מִטַּלְטְלִין. שהוקדשו לבדק הבית ופודים אותם על ידי נתינת שוויים לבדק הבית (לעיל ה,ג).
אֲבָל כְּשֶׁמַּעֲרִיכִין אֶת הַקַּרְקָעוֹת. כגון שהקדיש שדה מקנה ודינו שייתן את שווייה לבדק הבית (לעיל ד,כו), וכן המקדיש שדה אחוזה בזמן שאין היובל נוהג (לעיל ה,א; אבל בזמן שהיובל נוהג נראה שאין צריך עשרה שהרי ערכו קצוב בתורה – ראה צפנת פענח).
אִם הֻזְקְקוּ לִגְבּוֹת עֶרְכֵי אָדָם מִן הַקַּרְקַע שֶׁלּוֹ. כגון שלא היה בידו לשלם ומשכנו את קרקעו כדי למכרה ולממן את התחייבותו.
אֵין מַעֲרִיכִין אוֹתָן אֶלָּא בַּעֲשָׂרָה וכו'. בעשיית הפעולות בפרשת ערכים והקדשות נאמרה עשר פעמים המילה 'כהן' (ויקרא כז,ח-כג). ומשום שהפעם האחרונה נאמרה בקרקעות למדו חכמים שבשומת הקרקעות, או בשומת דמי אדם (שנישום כעבד הנמכר בשוק ועבד הוקש לקרקעות — כדלעיל ז,א), צריך עשרה ואחד מהם כהן (בבלי מגילה כג,ב, וראה רש"י שם).
כְּשֶׁשָּׁמִין אוֹתוֹ כַּמָּה הוּא שָׁוֶה אוֹ כַּמָּה דְּמֵי יָדוֹ אוֹ רַגְלוֹ. כדלעיל א,ט, ב,ג.