1
שֶׁמָּא יִתְבַּיֵּשׁ בַּעַל הַסְּעוּדָה. במקרה שאין עוד מלבד מה שהניחו לפני האורחים.
2
לֹא יִשְׁלַח אָדָם לַחֲבֵרוֹ חָבִית יַיִן וְשֶׁמֶן צָף עַל פִּיהָ. שהיו נוהגים ליצוק שמן על גבי היין, כדי שישמש כשכבה מפרידה בין היין ובין האוויר אשר תשמור אותו מהחמצה. וכששולח חבית לחברו אסור לעשות כן.
3
שֶׁמָּא יִשְׁלַח לוֹ אָדָם חָבִית שֶׁכֻּלָּהּ שֶׁמֶן וִידַמֶּה שֶׁהִיא יַיִן. אילו היו נוהגים לשלוח חביות כך, היה הדבר עלול לגרום לטעות. ומשום שאסרו לשלוח, יודע המקבל שמדובר בשמן ולא יטעה.
4
וִיזַמֵּן אוֹרְחִים וְיִתְבַּיֵּשׁ. שאין לו במה להשקותם.