1
הַקּוֹר וְהוּא רֹאשׁ הַדֶּקֶל שֶׁהוּא כְּמוֹ עֵץ לָבָן. הראוי לאכילה כאשר הוא רך.
2
מְבָרֵךְ עָלָיו בַּתְּחִלָּה שֶׁהַכֹּל. משום שהדקל לא ניטע לצורך אכילת הקור.
3
קַפְרֵס שֶׁל צָלָף. ניצני הפרח של הצלף, הראויים לאכילה, אך אינם נחשבים לפרי (ראה גם הלכות תרומות ב,ד).
4
מְבָרֵךְ עֲלֵיהֶם בּוֹרֵא פְּרִי הָעֵץ. שהאביונות נחשבות כפירות העץ לכל דבר (ראה הלכות מעשר שני י,ג).