לֹא יְעָרְבֵם עִם פֵּרוֹתָיו. משום שהמפקיד מעוניין לקבל בחזרה את הפירות שהפקיד ולא פירות אחרים (גר"א רצב ס"ק לג ע"פ בבלי בבא מציעא לח,א), או כדי שיידע כמה פירות להחזיר לו במקרה שהפירות יחסרו.
וְיִרְאֶה כַּמָּה חָסֵר הַכֹּל וִיחַשֵּׁב חֶסְרוֹן הַפִּקָּדוֹן. דרכם של פירות מאוחסנים להצטמק ולהתחסר במשך הזמן מסיבות שונות, ועליו לחשב את חסרון פירותיו של המפקיד באופן יחסי לחיסרון של כלל הפירות כדי לדעת כמה פירות עליו להשיב לו.
וְיִתֵּן לוֹ אַחַר שֶׁיִּשָּׁבַע. שצריך להישבע שבועת השומרים שהפירות חסרו מסיבה טבעית ולא מחמת פשיעה וכדומה.
נִסְתַּפֵּק מֵהֶן וְלֹא יָדַע כַּמָּה נִסְתַּפֵּק. לקח פירות מהתערובת לצרכיו ולא יודע באיזו כמות, וכעת אי אפשר לחשב כמה נחסרו פירות הפיקדון ביחס לכלל הפירות.
יוֹצִיא לוֹ חֶסְרוֹנוֹת. יפחית מהפירות שמחזיר למפקיד את החיסרון על פי השיעור המקובל כפי תבואת המדינה והאקלים שבה וכפי מה שידוע אצל האנשים שמאחסנים פירות ותבואה (פה"מ בבא מציעא ג,ז).
לְחִטִּין וּלְאֹרֶז קָלוּף אַרְבַּעַת קַבִּין וּמֶחֱצָה לְכָל כּוֹר. שלכל כור חיטים או אורז שמקבל בפיקדון, מחזיר כור פחות ארבעה קבים ומחצה (כור הוא מאה ושמונים קב).
וְכַמִּדָּה הַזֹּאת לְכָל שָׁנָה וְשָׁנָה. עבור כל שנה שהפיקדון אצלו מפחית כשיעורים אלו, מכיוון שבריבוי הזמן מתרבה אבדן הפירות או פיזורם.
שֶׁמָּדַד לוֹ בִּימוֹת הַגֹּרֶן וְהֶחֱזִיר לוֹ בִּימוֹת הַגֹּרֶן. שההפקדה וההחזרה היו בזמן הכנסת הפירות לגורן בעודם יבשים.
אֵינוֹ מוֹצִיא לוֹ חֶסְרוֹנוֹת מִפְּנֵי שֶׁהֵן מוֹתִירוֹת. משום שהזרעים סופגים לחות במשך הזמן ונפחם גדל, וכשמחזיר לו לפי אותה מידת נפח כבר נכלל הפחת בכך (וראה פני יהושע בבא מציעא מ,א שפירש באופן אחר).
וְכֵן מוֹצִיא לוֹ שְׁתוּת לְיַיִן. כשהפקיד אצלו יין ועירבו עם יין שלו והשתמש בתערובת, מחזיר לו שישית פחות מהכמות שקיבל בשל בליעת הקנקנים מהיין וכן בשל אידויו.
מֵהֶן לֹג וּמֶחֱצָה שְׁמָרִים וְלֹג וּמֶחֱצָה בֶּלַע. מתוך השלושה לוגין שמפחית, לוג וחצי הם כנגד השמרים ששוקעים בתחתית הקנקן, ולוג וחצי כנגד מה שנבלע בקנקן.
אִם הָיָה שֶׁמֶן מְזֻקָּק. שמן שסיננו אותו משמריו.
וְאִם הָיוּ הַקַּנְקַנִּים יְשָׁנִים אֵינוֹ מוֹצִיא לוֹ בֶּלַע. שכבר בלעו הקנקנים כל צרכם ואינם בולעים יותר.