פֵּרוֹת שֶׁאֵינָן מְדוּדִין. שלא נמדדה כמותם או משקלם.
הֲרֵי זֶה פָּשַׁע. שהיה לו למדדם קודם שעירבם עם פירותיו, ומכיוון שלא מדדם, הוא מוגדר פושע וחייב לשלם.
וְנִמְצָא מְחֻיָּב שְׁבוּעָה וְאֵינוֹ יָכוֹל לְהִשָּׁבַע. שהרי השומר מודה שחייב לו פירות אלא שאינו יודע כמה, ומשום כך הוא נחשב כמודה במקצת הטענה וחייב שבועה מן התורה. אך מכיוון שאינו יודע כמה הופקד אצלו אינו יכול להישבע כנגד טענת המפקיד, והכלל הוא שכל המחויב שבועה ואינו יכול להישבע, משלם (ראה גם הלכות חובל ומזיק ז,יט).
הוֹרוּ רַבּוֹתַי רַבִּי יוֹסֵף הַלֵּוִי. הר"י מיגאש (ראה חידושיו לשבועות מג,א).
וְרַבּוֹ. הרי"ף (ראה שו"ת הרי"ף מהדורת רוטשטיין סי' מו).
וְהוּא שֶׁיִּטְעֲנוּ דָּבָר שֶׁהֵן אֲמוּדִין בּוֹ. התובע נאמן רק אם תובע סכום סביר על פי אמדן ממונו.
וְיֵשׁ לַשּׁוֹמֵר לְהַחֲרִים וכו'. השומר רשאי להטיל חרם בבית דין, כדי שהמפקיד יימנע מטענת שקר (ראה הלכות טוען ונטען א,ד ובביאור שם).
הַגַּע עַצְמְךָ. השתדל להבין.
כְּמוֹ שֶׁיִּתְבָּאֵר. הלכות טוען ונטען ד,ז-ח.